ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook

בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות עצמיות

אין דבר שמוריד אותי יותר מלהגיד על עצמי משהו רע, כמו עבר זמני, אין בי שום יתרון, אני אמא ובת זוג גרועה. כאלה.
השריון הרעוע שאני מייצרת לעצמי כדי לשרוד ולפעול נוטה להיסדק לאט לאט כשאני אומרת דברים קשים על עצמי. לרוב זה גם גורם לממטרים של דמעות, שאין בהם את ההיטהרות של הבכי, אלא רק תופעת לוואי חמוצה של החישמול העצמי שלי.
למרות הידיעה העמוקה הזאת על עצמי, ועל כמה שהשתלחות בעצמי אינה חיובית לי, קשה לי להימנע מהירידות, ששזורות בכל התנהלותי מול עצמי ומול שאר העולם.
אני רוצה לספר שבהתאמה, בצד השני, זה של המחמאות לעצמי, ההתפעלות מעצמי, והיכולת לשווק את עצמי ואת כל מה שיצרתי לאורך עשרות שנות הניסיון המקצועי שלי מול הלקוחות הפוטנציאליים שלי - כאן אני ממש לוקה בחסר. אבל זאת תהיה ירידה עצמית.

ילדה פתט

במפגש האחרון עם הפסיכולוגית החדשה שלי היא הביטה בי המומה כשאמרתי על עצמי שהייתי פתט כילדה, ואז הגענו למסקנה שאני בוחרת לרדת על עצמי לעתים תכופות, והגיעה העת להתחיל לזהות את זה, כי זה השלב הראשון וההכרחי לפני שינוי הנראטיב.

הגיעה העת להפסיק

אז התחלתי להביט בעצמי מבחוץ, וגיליתי שזה שם כל הזמן. שאם אני לא יורדת עליי, אז בנזוגי עושה את זה, והגיעה העת להפסיק, או למנן. אפילו כששיתפתי את הבנזוג בכך שאני יותר מדי יורדת על עצמי, מצאתי את עצמי יורדת על עצמי תוך כדי.

זה קורה גם לאחרות.

כשהרחבתי את המבט, גיליתי שגם הנשים סביבי יורדות על עצמן בלי הפסקה, ואם הן לא עושות זאת, אז בן זוגן נרתם למטרה.

התחילו בזיהוי

אז אם אאמץ את דברי הפסיכולוגית החדשה, רגע לפני שאתן.ם מנסות.ים לשנות את זה, התחילו בזיהוי. ניפגש שם.
בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון  

בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון

הפכתי מילדה לאישה, מברווזונת מכוערת לברבורה משוגעת, בגיל 14, כאשר הכרתי את החבר הראשון שלי, ע'. הוא היה בן 16, מיוזע ומכוער להפליא, עם בעיית תסרוקת קשה במיוחד. אני הייתי ילדה טובת מראה ששנאה את עצמה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'  

בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'

את מרבית ההפסקות בבית הספר היסודי, בין כיתה א’ לכיתה ח’, ביליתי בשירותים. התביישתי מהמורות שריחמו עליי בכל עת שראו אותי יושבת בכיתה וקוראת, והיו מלשינות להוריי על הבעיה החברתית שלי בכל אסיפות ההורים.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'  

בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בוכה מכל דבר. העור שלי היה והינו דקיק, וכל דבר היה מפרק אותי. לכן (ובגלל שהייתי מוזרה) היו מתעללים בי חברתית, ולא היו לי חברים שהודו בפרהסיה שהם חברים שלי, עד גיל 14.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית פרק 14 | הזוגיות הביפולרית שלי  

בלוג ביפולרית פרק 14 | הזוגיות הביפולרית שלי

איך נראית זוגיות בדיכאון? איך נראית זוגיות במאניה? לאורך כל תקופת הדיכאון, בנזוגי נאלץ לשמוע אותי מקטרת בכל פעם שדיברתי (כמעט ולא, כאמור, אבל עדיין), לסבול התקפי בכי, לעתים כמה פעמים ביום, להכיל...
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 13 | מהפסגה לביצה בחודש  

בלוג ביפולרית, פרק 13 | מהפסגה לביצה בחודש

לאחר שנגמלתי מהאפקסור (וייפקס), גמילה קשה ומעיקה במיוחד, שבמהלכה קשה מאוד לתפקד, בגלל הסחרחורות ותחושה שמזכירה זרמי חשמל במוח, אז הגיע הדיכאון. הדיכאון התגלה כעמיד להפליא, והפסיכיאטר הציע ליתיום.
 לחצו להמשך
 
יש 7 עמודים
לעמוד הקודם    2 3 4 5  6 7   לעמוד הבא