בלוג ביפולרית - בלוג אישי חשוף - ועוד - בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות

בלוג חשוף ועוד

חפש
Facebook

בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות עצמיות

אין דבר שמוריד אותי יותר מלהגיד על עצמי משהו רע, כמו עבר זמני, אין בי שום יתרון, אני אמא ובת זוג גרועה. כאלה.
השריון הרעוע שאני מייצרת לעצמי כדי לשרוד ולפעול נוטה להיסדק לאט לאט כשאני אומרת דברים קשים על עצמי. לרוב זה גם גורם לממטרים של דמעות, שאין בהם את ההיטהרות של הבכי, אלא רק תופעת לוואי חמוצה של החישמול העצמי שלי.
למרות הידיעה העמוקה הזאת על עצמי, ועל כמה שהשתלחות בעצמי אינה חיובית לי, קשה לי להימנע מהירידות, ששזורות בכל התנהלותי מול עצמי ומול שאר העולם.
אני רוצה לספר שבהתאמה, בצד השני, זה של המחמאות לעצמי, ההתפעלות מעצמי, והיכולת לשווק את עצמי ואת כל מה שיצרתי לאורך עשרות שנות הניסיון המקצועי שלי מול הלקוחות הפוטנציאליים שלי - כאן אני ממש לוקה בחסר. אבל זאת תהיה ירידה עצמית.

ילדה פתט

במפגש האחרון עם הפסיכולוגית החדשה שלי היא הביטה בי המומה כשאמרתי על עצמי שהייתי פתט כילדה, ואז הגענו למסקנה שאני בוחרת לרדת על עצמי לעתים תכופות, והגיעה העת להתחיל לזהות את זה, כי זה השלב הראשון וההכרחי לפני שינוי הנראטיב.

הגיעה העת להפסיק

אז התחלתי להביט בעצמי מבחוץ, וגיליתי שזה שם כל הזמן. שאם אני לא יורדת עליי, אז בנזוגי עושה את זה, והגיעה העת להפסיק, או למנן. אפילו כששיתפתי את הבנזוג בכך שאני יותר מדי יורדת על עצמי, מצאתי את עצמי יורדת על עצמי תוך כדי.

זה קורה גם לאחרות.

כשהרחבתי את המבט, גיליתי שגם הנשים סביבי יורדות על עצמן בלי הפסקה, ואם הן לא עושות זאת, אז בן זוגן נרתם למטרה.

התחילו בזיהוי

אז אם אאמץ את דברי הפסיכולוגית החדשה, רגע לפני שאתן.ם מנסות.ים לשנות את זה, התחילו בזיהוי. ניפגש שם.
בלוג ביפולרית: פרק 19 | האור שבשחור: אמא נוכחת |אמא בדיכאון - חלק ד'  

בלוג ביפולרית: פרק 19 | האור שבשחור: אמא נוכחת |אמא בדיכאון - חלק ד'

לכל אורך אפיזודת הדיכאון המג'ורי שלי (שנה וחודש, שהסתיימו לפני כחצי שנה), התלוויתי לבנזוג ולילד בכל פעם שיצאו מהבית, כי פחדתי להישאר לבד עם המחשבות, שלרוב התדרדרו למקומות שחורים ואובדניים.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 18 | להיות אמא, בשנים הראשונות, זה להיות רוב הזמן לבד |אמא בדיכאון - חלק ג'  

בלוג ביפולרית: פרק 18 | להיות אמא, בשנים הראשונות, זה להיות רוב הזמן לבד |אמא בדיכאון - חלק ג'

עד 4 הילד במסגרת. אחר כך את אחראית בלעדית לבדר אותו, כי אבא בעבודה.מה תעשו? מה שיגרום לו להתעניין ולא לצווח. ג'ימבורי. גינת שעשועים. מה את תעשי בזמן הזה? תסתכלי עליו, תעודדי אותו, תחליפי לו חיתול.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון  

בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון

הפכתי מילדה לאישה, מברווזונת מכוערת לברבורה משוגעת, בגיל 14, כאשר הכרתי את החבר הראשון שלי, ע'. הוא היה בן 16, מיוזע ומכוער להפליא, עם בעיית תסרוקת קשה במיוחד. אני הייתי ילדה טובת מראה ששנאה את עצמה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'  

בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'

את מרבית ההפסקות בבית הספר היסודי, בין כיתה א’ לכיתה ח’, ביליתי בשירותים. התביישתי מהמורות שריחמו עליי בכל עת שראו אותי יושבת בכיתה וקוראת, והיו מלשינות להוריי על הבעיה החברתית שלי בכל אסיפות ההורים.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'  

בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בוכה מכל דבר. העור שלי היה והינו דקיק, וכל דבר היה מפרק אותי. לכן (ובגלל שהייתי מוזרה) היו מתעללים בי חברתית, ולא היו לי חברים שהודו בפרהסיה שהם חברים שלי, עד גיל 14.
 לחצו להמשך
 
יש 8 עמודים
לעמוד הקודם    2 3 4 5  6 7 8   לעמוד הבא