ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - בלוג ביפולרית, פרק 34 | ביקורת מאבנת

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook

בלוג ביפולרית, פרק 34: ביקורת מאבנת

 אני מניחה שקיבלתם ביקורת שלילית מלקוח ושרדתם. בעולם העיצוב הגרפי זה מגיע לאחר שעות של יצירה מדם לבך, ונשמע כך: "זה מאוד בנאלי", "תסלחי לי על הכנות, אבל זה מכוער", "לא מתאים לך לשלוח סקיצה כזאת".

כשזה קורה לי, כמו בסוף השבוע שעבר, הגוף שלי טובע בפחד, ריקנות, עצבים, חוסר אונים. אני מרגישה התכווצות והתאבנות. אני שוכחת את כל 20 פלוס שנות הניסיון שלי, ושוקעת לתוך יקום שבו אני לא מספיק טובה, לא מוכשרת ולא מבינה והלקוח יעזוב אותי בגלל כל אלה.
את המחשבה הזאת אני כמו נהנית להעביר בראשי בלופ, במקום את המנוגדת לה.

משיכה הישרדותית

הפסיכולוגית החדשה אמרה לי שהמשיכה שלי לשלילי הישרדותית - זה אבולוציוני שנזכור את הנמר המאיים יותר מאשר את הציפור היפהפייה. זה גרם לי להרגיש נורמלית לרגע.
אני יודעת שעליי לקחת את המחשבות השליליות, לארוז אותן בצרור ולהעביר לרקע. לתת להן לנדוד למקום אחר, שהוא פחות קרוב לקצות העצבים שלי.
אני יודעת שאני צריכה להיזכר בכל המחמאות שקיבלתי עד היום, ובכל היכולות שיאפשרו לי לייצר סקיצה מתאימה יותר ללקוח הלא מרוצה, עד שישכח את קיטוריו.
אבל תחת זאת, כל רצוני הוא לצאת למלחמה או לשקוע בתנומה.

בסוף אני מתגברת.

בסופה של כל ביקורת אני כמובן מתגברת ומבצעת את העבודה, והביקורת נעלמת בים הסקיצות האבודות כלא הייתה.
הלוואי שהייתי מצליחה לשזור את הסוף בחבלי ההתחלה.
 
בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר  

בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר

אחד הפצעים הכי כואבים ומסרבים להחלים שלי קשור בספורט. המורה מבקש להתחלק לשתי קבוצות. משחק מחניים בפתח. כל הילדים נבחרים לאט לאט, אחד אחת, מעניקים כיפים נלהבים זה לזו, ואני נותרת אחרונה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך  

בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך

אלמלא היו מתהפכים חיי באותו ערב, הייתי עשויה להחשיבו כערב נעים וחביב ברובו. אומנם הגענו לחדר המיון לאחר ויכוח ממושך, שבו טענתי שאין שום צורך ללכת לשם, כי הכול בסדר איתי ואני מרגישה נהדר.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו  

בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו

לפני שבועות אחדים החלטתי שהגיע הזמן לספר לילד על מצבי. אומנם כבר כמעט הגיע למצוות (עוד שנה וחצי...) אבל הוא עדיין לא יודע שאמא משוגעת. ולמה שיידע, בעצם?
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 29 | הכול בסדר?  

בלוג ביפולרית, פרק 29 | הכול בסדר?

מי נתן אי פעם תשובה אמינה ומקיפה לשאלה האלמותית: מה נשמע? או מה שלומך? התשובה תהיה לרוב: הכול בסדר. האומנם? ובמקום להלאות אותך בתשובה הברורה לשאלה הזאת, אשתף בתשובה האמיתית שמסתתרת מאחורי ההכול בסדר
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 28 | לא רואים עלייך  

בלוג ביפולרית, פרק 28 | לא רואים עלייך

על פי רוב, כשאני חולקת עם מישהו שנמצא איתי שאני עוברת כרגע חרדה גדולה או כל מצב רוח הרסני אחר, אומרים לי: לא רואים עלייך. את נראית רגיל, לא הייתי מאמינ.ה עלייך.
 לחצו להמשך
 
יש 7 עמודים
לעמוד הקודם    1 2  3 4 5   לעמוד הבא