ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - תרצה אתר הייתה בדיכאון

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook


אתר הייתה משוררת מחוננת שפרסמה בחייה שלושה ספרי שירה.
לעיקר פרסומה זכתה בזכות שיריה המולחנים, שזכו להצלחה רבה, ובהם:
  • "פתאום עכשיו, פתאום היום" (לחן: יעקב הולנדר, ביצוע: שלמה ארצי) – זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי ב-1970;
  • "אני חולם על נעמי" (לחן: דוד קריבושי, ביצוע: חדווה ודוד) – זכה בפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי לשירי-עם בטוקיו ב-1970;
  • "אהבה יומיומית", או בשמו הפופולרי "שקרים קטנים" (לחן וביצוע: יהודית רביץ);
  • "מערבה מכאן" (לחן: מתי כספי, ביצוע: ריקי גל);
  • וכן "בלדה לאישה" (לחן: משה וילנסקי),
  • "הלילה הוא שירים" (לחן: חנן יובל)
  • "גשם הקשב לנשים" (לחן: נפתלי אלטר),
  • "בלדה על נערי שגדל" (לחן: סשה ארגוב),
  • "שבת בבוקר" (לחן: יוני רכטר, ביצוע: אריק איינשטיין),
  • "שיר הנשמֶרֶת" (הולחן בידי נפתלי אלטר) ורבים אחרים.
אתר כתבה שישה ספרי ילדים (על ספרה "יעל מטיילת" זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, תשל"ג[11]), שני מחזות וכן תרגמה יותר משלושים מחזות, ואלה הועלו על הבמות בישראל.

הביוגרפיה "בגלל הלילה: תרצה אתר, סיפור חיים"

בחודש ספטמבר 2019 ראתה אור בהוצאת כתר הביוגרפיה "בגלל הלילה: תרצה אתר, סיפור חיים" מאת מוטי זעירא.

הסרט התיעודי "תרצה אתר: ציפור בחדר" (2015)

"תרצה אתר: ציפור בחדר", סרטו של ארי דוידוביץ', הוצג בבכורה ב-2015 בפסטיבל הסרטים בחיפה, וזכה שם בפרס השופטים. הסרט משרטט את דמותה השברירית ויפת התואר ואת חייה מלאי התהפוכות, אשר נותרו אפופי מסתורין גם שנים רבות לאחר מותה, באמצעות רַאיונות אינטימיים עם האנשים הקרובים לה ביותר: בעלה הראשון, השחקן עודד קוטלר, בנה המוזיקאי נתן סלור, חברותיה – השחקנית גילה אלמגור והפסיכולוגית זיוית אברמסון, חוקרי הספרות הפרופ' דן מירון, דן אלמגור ושירה סתיו, אלכס אנסקי, וכן יונה אליאן וששי קשת, שהקליט את השיר האחרון ביום שבו מְצָאהּ מותה.

בסרט משולבים "הבזקים לאחור", בהשתתפות השחקנית אנאל בלומנטל.
העדויות, קטעי השירה והסיפורים (קוראים: אסנת זיביל ודורון תבורי) והצילומים מהאלבומים המשפחתיים שפורסמו בזה לראשונה התלכדו למסע רגשי ומוזיקלי רב-שכבתי, המאיר לא רק את חייה ויצירתה של תרצה אתר, אלא שופך אור חדש גם על חייו ויצירתו של אביה נתן אלתרמן. הסרט שודר בטלוויזיה בערוץ yes דוקו והוקרן בכל רחבי הארץ. בסינמטק תל אביב היה הסרט מהסרטים הקבועים של 2016 – והוקרן לאורך חודשים רצופים.
השיר "שיר לאמא" נגע במקום שהכי קשה לי בדיכאון.
הדמעות הזולגות כל היום, שקשה כל כך להסתיר.
השבירות הזאת. העגמומיות. הפסימיות. הקושי לחייך. חוסר היכולת לצחוק.
החולשה המביכה והבזויה הזאת שמשתלטת על מי שאמורה להיות חזקה. משענת. אמא.

שיר לאמא

כשאימהות נעשות עצובות,
זה פתאום נורא קשה.
אני אוהב כשאמא שלי צוחקת.
אני פשוט...נורא אוהב את זה.
כי, כשהיא עצובה ויש לה דמעה
קטנה וזולגת על כל הלחי
אני יודע שבקול שלה היא שותקת
אבל זה כמו אצל ילד בכי.
אז אני מלטף את אמא שלי
ואני משוחח עם אמא שלי
ואני דואג לאמא שלי
ואני אוהב את אמא שלי.
רק דבר אחד לא כדאי.
לא כדאי לשאול אותה
״למה את עצובה?״
כי בסך הכל, היא תתחיל לחייך
חיוך לא אמיתי, ותאמר:
״עצובה?״
״אני עצובה?
אני ריסקתי בצל.
אני סתם.
אצלי הראש קצת מבולבל.
״ובכלל, לך לשחק קצת. רד למטה. מה יש?
הכל אתה צריך לדעת? תמיד אתה מוכרח לבוא ולקשקש?
זה לא שייך לך. זה לא חשוב בכלל.
אתה יודע מה? אני מבטיחה להסביר לך הכל—כשתגדל״.
אני גדול כבר המון חודשים.
מתי היא תבין שאני כל הזמן גדול?
הרי כשאהיה בן עשרים או שלושים
בין כה וכה כבר אבין הכל.

אהבה יומיומית

מילים: תרצה אתר
מלחין: יהודית רביץ
 
שקרים שקטים שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים
על פני חבצלות סגולות
ושלל צמחי המים
שטים הם הס על פני הזרם
שטים הם עצומי עיניים
שקרים שקטים, שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים

ואור בהיר עולה וצף על פני החדר
אתה יודע מי אני, יודעת מי אתה
הכל בסדר, הכל בסדר
הבוקר בא כבר יום חדש
נצא לדרך
היום נאמר תמיד אמת
עד בוא הערב

דברים פשוטים כמו אהבה
בתוך הנפש נחבאים
על פני כלניות שני
ושלל פרחי העמק
פורחים הם הס על פני הירק
פורחים הם עצומי עיניים
כמו אהבה, דברים פשוטים
בתוך הנפש נחבאים
פזמון...
 

שיר הנשמרת


מילים: תרצה אתר |
לחן: נפתלי אלטר

השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים

אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.

השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבה
כל.

בגלל הלילה

בגלל הלילה
בגללו
אני כעת יושבת
ולא נלקחת
בגלל החושך
בגללו
אני נדמית לך
חולמת או משתעשעת

אינני נלקחת לשום מקום
בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות
ובגללך למשל בכיתי רק לרגע
מפני שהיו בי דמעות פתאום

לא בכיתי כדי שתלך
רציתי להחליף את המילים
ביקשתי ללכת מעט אחריך
חשבתי שתלך בצעדים קטנים

האור החזק מפריע לי
לבכות את צערך
ואני רק תמונה נקיה בהירה
אני רק תמונת אישה.

בלדה לאישה

מילים: תרצה אתר |
לחן: משה וילנסקי


אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה
היא הביטה עד בלי שובע, היא הביטה וידעה
שכעת פורחות בעמק,
שלל חבצלות הבר.
ולמרות הכל, הכל נגמר.

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,
לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע,
אף כי שוב פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר.
למרות הכל, הכל נגמר.

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,
כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב.
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר.
אך למרות הכל, הכל נגמר.

שיר לערב חג

כבר ערב,
האופק אדום ויגע,
אתה בוודאי לא יודע,
אתה בוודאי לא שומע,
שהערב
ערב חג.

כבר ערב,
העיר אורותיה הדליקה,
צמרות אשליה הסמיקה,
כן, חג יש בעיר ואני כאן
מחכה
לצעדך.

עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה
לא איתה.

שוב ערב,
סביב זיקוקים וירח
שטים על העיר ושמיה,
אולי רק אתה היודע
מה קרה כאן
ומתי...

כן, ערב
שיכור משמחה ומבכי
וכל נשמתי רק אליך
לדעת שאלה חייך
שעודך...
שאולי...
פזמון...

כבר לילה,
העיר נרדמה על בניה,
בקרן ירח דומע
תלוי על כלונס מתנועע,
נהם רוח
רחש חול.

כן, לילה,
השקט עגול ורוגע,
שלם ועמוק ויודע
את כל הדברים, כי עיניה
של העיר
אומרות הכל.

והעיר השותקת
לכבודך כוכביה מדלקת,
איזה שקט
איזו עיר
עצובה.

תרצה אתר סבלה מדיכאון

תרצה אֲתָר (במקור: אלתרמן) (27 בינואר 1941 – 8 בספטמבר 1977) הייתה משוררת, פזמונאית, סופרת, זמרת, שחקנית תיאטרון ומתרגמת ישראלית.

ב־8 בספטמבר 1977, בגיל 36, התאבדה (ככל הנראה) תרצה אתר בקפיצה מחלון ביתה בתל אביב.

ביוגרפיה

(מתוך ויקיפדיה)

תרצה אתר נולדה בתל אביב, בתם של המשורר נתן אלתרמן ושחקנית התיאטרון רחל מרכוס.

את שירותה הצבאי עשתה כזמרת בלהקת גייסות השריון ואף ביצעה כסולנית את השיר "אליפלט", שכתב אביה, בתוכנית "יותר מדי אבק" בשנת 1959.

לאחר שחרורה נסעה ללמוד משחק בניו יורק (עם בעלה באותה תקופה, עודד קוטלר), אך לאחר שנה הוחזרה על ידי אביה בטרם סיימה את לימודיה, בעקבות משבר אישי וניסיון אובדני.

לאחר שובה הופיעה בהצגה "שטח של הפקר", של יהודה עמיחי בתיאטרון זווית. לאחר מכן יצאה להפוגה מההופעה בתיאטרון והתרכזה בכתיבת שירה, סיפורים ומחזה ובתרגום מחזות.
ב-1964 הוזמנה לשחק בהצגה "שלש נשים בצהוב" של תיאטרון הבימה, אך לאחר שההצגה נדחתה נותרה ללא תפקיד.
לאחר זמן מה נתבקשה להופיע בהבימה בהעלמה יוליה.

לאחר שנים אחדות, עוד טרם ילדה את בתה הבכורה, עזבה את עולם המשחק.

אתר הסבירה: "הצלחה בתיאטרון אינה תלויה אך ורק בכשרון. יש עוד כמה תכונות הדרושות לשחקן, ולי לא היו אותן. ... לא הייתי שייכת להווי. כל ההתנהגות וצורת החיים היו זרים לרוחי. אני אוהבת לשכב מוקדם לישון ולקום מוקדם בבוקר. ... התחלתי לחשוב למה לי כל זה? גם לקבל ביקורות רעות גם להיות עייפה. גם הזמן, לא לאהוב את ההוויי ולרצות לכתוב".

ב-28 במרץ 1970 נפטר אביה, שאליו הייתה קשורה בנפשה.

זמן לא רב אחר כך הגיע שירה פתאום עכשיו פתאום היום בלחן של יעקב הולנדר ובביצוע שלמה ארצי, אז חייל בלהקת חיל הים, למקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון.
אתר התרכזה בתרגום מחזות ובכתיבת שירה. עד סוף 1970 תרגמה כ-25 מחזות.
שיריה הושרו בין השאר על ידי חוה אלברשטיין ודורית ראובני. ב-1973 הוזמנה אתר בידי המפיק והזמר בני אמדורסקי לתרגם שמונה שירים עממיים מאנגליה ומארצות הברית לאלבומם המשותף של הדודאים וסוזן ופרן, "קשת בענן".

אתר מיעטה להופיע באירועים פומביים.

המשפחה שהקימה ומותה

אתר נישאה בראשית שנות ה-60 לעודד קוטלר. השניים נסעו לניו יורק, ללמוד תיאטראות. זו הייתה הפעם הראשונה עבור שניהם בחו״ל.

בניו יורק נקלעה תרצה למשבר נפשי.

אביה נסע והחזירהּ לישראל.

לאחר ניסיון התאבדות, ככל הנראה, על ידי הרעלת גז בדירתה, כתב לה את "שיר משמר" (הידוע יותר במילות הפתיחה "שִמרי נפשך") בשל דאגתו לה (השיר הולחן בידי סשה ארגוב).

בתחילת "שיר משמר" פנה אלתרמן אל בתו והפציר בה:

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, כֹּחֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,

שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתֵךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ,

מִקִּיר נוֹפֵל, מִגַּג נִדְלָק, מִצֵּל חָשֵׁךְ,

מֵאֶבֶן קֶלַע, מִסַּכִּין, מִצִּפָּרְנַיִם.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַשּׂוֹרֵף, מִן הַחוֹתֵךְ,

מִן הַסָּמוּךְ כְּמוֹ עָפָר וּכְמוֹ שָמַיִם,

מִן הַדּוֹמֵם, מִן הַמְחַכֶּה וְהַמּוֹשֵׁךְ

וְהַמֵּמִית כְּמֵי בְאֵר וְאֵשׁ כִּירַיִם.

נַפְשֵׁךְ שִׁמְרִי וּבִינָתֵךְ, שְׂעַר רֹאשֵׁךְ,

עוֹרֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ

הִנֵּה הָרוּחַ יָד שׁוֹלַחַת וּבְלִי רַחַשׁ

פִּתְאוֹם חַלּוֹן לְאַט נִפְתָּח בַּחֲשֵׁכָה.

אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ צוֹחֶקֶת כְּמוֹ פַּחַד,

אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ קוֹפֵאת כְּמוֹ שִׂמְחָה?

אִמְרִי מַדּוּעַ הָעוֹלָם כֹּה זָר עֲדַיִן

וְאֵשׁ וָמַיִם מַבִּיטִים בּוֹ מִכָּל צַד?

אִמְרִי מַדּוּעַ בּוֹ מְפַרְפְּרִים חַיַּיִךְ

כְּמוֹ צִפּוֹר מְבֹהָלָה בְתוֹךְ כַּף יָד?

אִמְרִי מַדּוּעַ אַתְּ מָעוּף וְרַעַד רָב

כְּמוֹ צִפּוֹר בַּחֶדֶר בְּחַפְּשָׂה אֶשְׁנָב?

בתגובה על שיר זה כתבה את "שיר הנשמֶרֶת" (הולחן בידי נפתלי אלטר) - בו היא עונה לכל אמירה של אביה בשירו.

נישואיה של אתר לא החזיקו מעמד;

קוטלר התחתן לאחר מכן עם בת דודתה של אתר, אורדית, ואתר עצמה נישאה לבנימין סלור.

מנישואיה השניים נולדו לאתר שני ילדים: יעל (סלור) מרזוק (גיבורת הספר "יעל מטיילת") ונתן סלור (גיבור הספר "נוֹנִי, נוֹנִי, אין כמוני"), יוצר וזמר (אשר חידש את שירה "בלדה על נערי שגדל", ללחן מאת סשה ארגוב).

ב־8 בספטמבר 1977, והיא בת 36, נהרגה תרצה אתר בנופלה מחלון ביתה שבקומה השישית.

השיר האחרון שכתבה הוא "בלדה לאשה".

השיר נכתב להצגה "ארבע נשים" (עיבוד למחזה של פאם ג'מס (אנ')) שתרגמה, העוסק בהתאבדות אחת מהדמויות במחזה. בשיר נכתב בין השאר

"אפילו הספרים בחדר/ הסגור והֶעָצוב/ כבר ידעו היא לא בסדר/ היא הולכת לבלי שוב".

את מילות השיר מסרה למלחין משה וילנסקי, ובבוקרו של היום שבו העביר וילנסקי את השיר המולחן ל"הבימה" נפלה תרצה אתר מחלון ביתה ומתה.

עד היום אין תשובה ברורה לשאלה אם הייתה זו תאונה או התאבדות.