ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - מוזיקה מרפאת

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook

יאללה, כפיים: כך מוזיקה משפיעה לכם על מוח

חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין איך מוזיקה משפיעה על המוח שלנו, ויש להם גם כמה תשובות. אז לאיזה שיר הכי כדאי להקשיב כדי להירגע, והאם באמת כדאי לשמוע מוזיקה בזמן שעובדים?

מתוך כתבה מאת ענת שלו | וואלה בריאות | 1 בינואר 2017

עם התפתחותם של אמצעים מתקדמים להדמיות של המוח, בשנות התשעים של המאה ה-20, התגלה כי הקשבה למוזיקה מעוררת ומפעילה חלקים רבים במוח, ולא רק את קליפת השמע (audio cortex) שתפקידה לעבד צלילים. כלומר, הקשבה למוזיקה ונגינה מפעילות כמעט את כל המוח שלנו.


מוזיקה מפעילה, בין היתר, את כפיס המוח, המחבר את האונות השמאלית והימנית במוח, הקליפה המוטורית, האחראית על תנועה כגון ריקוד או רקיעה ברגליים, קליפת המוח הקדם מצחית, האחראית על יצירתן של ציפיות, גרעין האקומבנס והאמיגדלה, שאחראים לתגובות הרגשיות שלנו לאחר שמיעת מוזיקה, ההיפוקמפוס, שמאחסן את הזיכרונות ממוזיקה ומחוויות מוזיקליות ועוד.

במקום כדורים, שירים: מוזיקה וחרדה

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל במונרטיאול פרסמו ב-2013 סקירה של מעל 400 מחקרים בנושא מוזיקה והשפעותיה בכתב העת Trends in Cognitive Sciences. באחד המחקרים נבחנה השאלה האם מוזיקה מפחיתה חרדה. החוקרים ביצעו ניסוי שבו חילקו מטופלים שעמדו לעבור ניתוח, סיטואציה מלחיצה ללא ספק, לשתי קבוצות. לקבוצה אחת הושמעה מוזיקה לפני הכניסה לניתוח, ולקבוצה אחרת ניתנו כדורים המפחיתים חרדה. המדענים בחנו הן את האופן שבו המטופלים דירגו את רמת החרדה שלהם לפני ואחרי הטיפול, והן את שיעורו של הורמון הסטרס קורטיזול בגופם.

הם גילו כי שיעורי הקורטיזול ורמות החרדה שדיווחו עליהם המטופלים שהקשיבו למוזיקה היו נמוכות מאשר של אלה שלקחו את התרופות. "ההבטחה המגולמת כאן גדולה מאחר ומוזיקה פחות יקרה מן הסתם מתרופות, אינה עשויה לפגוע בגוף ואינה נושאת עמה תופעות לוואי", כתבו בסקירתם.

מפתחת את המוח, הורסת את הריכוז

מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה והנוירולוגיה הראו כי אימון מוזיקלי מפתח אצל ילדים יכולות קוגניטיביות ,כגון יכולות מילוליות ויכולת הסקת מסקנות.
ומוזיקה יעילה לא רק לילדים.

מחקר אחר הראה כי אצל אנשים מבוגרים, האזנה למוזיקה יכולה לסייע לשמור על המוח צעיר.

למעשה, יותר ויותר טיפולים בחולי אלצהיימר מורכבים מהשמעת מוזיקה, תוך בלימת ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקר נוסף, למשל, מצא כיצד שירי ארץ ישראל הטובה והישנה סייעו לחולי אלצהיימר.
למרות כל היתרונות, מוזיקה יכולה להשפיע עלינו לשלילה, בעיקר בזמן שאנו מנסים להתרכז במטלות אחרות הדורשות להפעיל את יכולותינו השכליות, כמו עבודה או לימודים.
אחד המחקרים המוקדמים בנושא בחן את השפעתה של המוזיקה בקרב עובדי פס ייצור במפעל וטען כי היא משפרת את יצרנותם ושומרת עליהם ערניים. עם זאת, המאמר הזה זכה לביקורת מאחר והנבדקים עסקו בעבודה פיזית החוזרת על עצמה ולא דרשה יכולות קוגניטיביות. מבקרי המחקר טענו כי ניתן לייחס את העלייה ביצרנות בכך שהמוזיקה הפיגה מהשעמום שלהם.
מחקרים יותר מורכבים הדגימו כי עבור רוב המטלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי, המוזיקה פוגמת ביעילות, וכי עדיף לעבוד כאשר יש דממה ברקע. מחקר משנות ה-80 הראה כי נבדקים שהקשיבו למוזיקה קצבית שאהבו תפקדו פחות טוב כשנדרשו לספור לאחור מאשר אלה שלא הקשיבו למוזיקה. מאמר שפורסם לאחרונה הראה כי השילוב של מוזיקה ודיבור ברקע, בהשוואה לרעש לבן, גרם לנבדקים להיות יותר עצבניים ופגע בתוצאותיהם במבחני זיכרון ומתמטיקה.

מדוע מוזיקה פוגמת ביכולת להתרכז?

לפי דניאל לוויטין, שחיבר ספר פופולרי בשנת 2006 בשם "This is your brain on music: science of a human obsession".

ככל שהמוזיקה תופסת אותנו יותר, במיוחד שירים עם מילים, נפגמת יכולתנו להתרכז במטלות מילוליות.

לא רק מילים, אלא גם שינוי תכוף במקצבים פוגע ביעילות שלנו. עבור רבים מאיתנו קשה לחלק את תשומת הלב בעת ובעונה אחת למספר דברים, ומילות השיר יכולות להסיט את תשומת לבנו בקלות.
מחקרים נוספים מצאו כי השפעת מוזיקה על הריכוז עשויה להיות שלילית יותר על אנשים מבוגרים יותר, כמו גם על אנשים מופנמים. ניסוי אחד נתן לאנשים שהגדירו עצמם כמופנמים ומוחצנים לשמוע את השיר "New Sensation" של אינקסס, וביקשו מהם לזכור תמונות ולקרוא פסקה. תוצאותיהם של המופנמים היו פחות טובות משל המוחצנים.

    

 

השפעות המוזיקה על המוח

מקור: אשלנט

מלבד הפרשות האוקסיטוצין והדופמין, מוזיקה תורמת:

לשיפור החשיבה המרחבית

נמצאו במחקרים שונים שהאזנה למוזיקה ונגינה בכלי נגינה ישפיעו על ההתפתחות קוגניטיבית של ילדים. נטען כי בעזרת האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה ניתן לשפר את החשיבה המרחבית טמפורלית, החשובה לניתוח ופתרון בעיות בתחומי מתמטיקה והאדריכלות והאומנות.  

לשיפור הזיכרון המילולי

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נטען כי ניתן לשפר את הזיכרון, בייחוד אצל ילדים, על ידי חשיפתם ללימוד כלי נגינה. עוד נטען, כי שיעורי נגינה אחראים במקרים רבים לא רק לשיפור הזיכרון הקשור ליכולות מוזיקליות, אלא גם לשיפור משמעותי בזיכרון המילולי ולשיפור מסוים בזיכרון העבודה,בזמן שמיעת מוזיקה המוח מפעיל שני צדדים בו זמנית צד אחד האחראי על שמירת מידע וצד שני אחראי על הוצאת מידע שנזכר ובזמן שמיעה של מוזיקה שני הצדדים במקביל שמביא למקסימום שמירת מידע.

לשיפור הריכוז, תשומת הלב והערנות

מוזיקה משפרת את הריכוז ותשומת הלב וגם מפיגה עייפות , מוסיקה קלה או קלאסית מרגיעה משפרת את משך ועוצמת הריכוז בכל קבוצות הגילאים ורמות היכולת.

לא ברור איזה סוג של מוזיקה עדיף אך מחקרים הראו השפעה רבה של המוזיקה על הריכוז.

במדינות רבות נהגו לשלב לימודי מוזיקה כבר בגני ילדים מתוך מחשבה כי המוזיקה עוזרת בפיתוח מיומנות בסיסיות בריכוז קשב שיתוף פעולה ומשמעת עצמית.
 

מוזיקה מרפאת

מוזיקה מרגיעה חרדה ומעודדת מחשבות חיוביות.

כשאתם מאזינים לשיר שאתם ממש אוהבים, הנוירוטרנזמיטור דופאמין (שמופרש גם בזמן פעולות מענגות כמו אכילה וסקס) משתחרר למוחכם.
כמו כן, באותו זמן, שמיעת מוזיקה מעודדת גם את יצור הורמון האוקסיטוצין, הורמון האהבה, העונג והפחתת הכאב.
כששומעים שיר בקצב רגוע, סביב 60 BPM, המוח עובר למצב של גלי אלפא, שהוא המצב שמגיעים אליו במנוחה או במדיטציה.

מחקרים מראים שפעילות אלפא מקושרת עם זיכרון משופר, כמו גם עם הפחתת מתח, אי נוחות וכאב.

_______________________

מחקר חדש מראה שבזמן שמיעת מוזיקה המוח מפריש דופמין (חומר שתאי המוח מפרישים על מנת לתקשר אחד עם השני), המוח מפריש דופמין גם בזמן אכילה וקיום יחסי מין.

הדופמין גורם להרגשה של הנאה, רגיעה ועונג. הקשר לדופמין עוזר להבין מדוע מוזיקה מקובלת כל כך בכל התרבויות.

המחקר נעשה על ידי סריקת המוח של שמונה מתנדבים.

פליטות הדופמין בקליפת המוח התרחשו אצל חלק מהנבדקים במהלך 15 השניות שקדמו לחלק האהוב והמרגש, ובחלק אחר בזמן החלק האהוב.

המתנדבים במחקר בחרו מגוון רחב של מוסיקה: קלאסית, ג'אז, פאנק, טנגו, חמת חלילים.
מאחר והמתנדבים הכירו את המוזיקה לה הקשיבו לא היה ניתן לדעת אם התגובה של הצפייה הגיעה מהזיכרון של האנשים לגבי אותה מוזיקה או מהריגוש הטבעי שהמוזיקה מעוררת באותם האנשים.

שמיעה של מוסיקה מעודדת גם את יצורו של ההורמון אוקסיטוצין, הורמון האהבה.

ממש כמו חיבוק.

זה יכול להסביר את התחושה המיוחדת שלנו כשאנו מקשיבים לשירים האהובים עלינו או כשאנחנו הולכים להופעה או למסיבה...

בדומה למשחק בטלפון או צפייה בסרט, מוזיקה היא דרך להימלט - פתח לאסקפיזם.


 
 
מלבד השיר הזוכה בתואר המרגיע ביותר, מופיעים ברשימת עשרת השירים המרגיעים אמנים עכשוויים כמו אדל וקולדפליי, יחד עם מאסטרים מהעבר כמו מוצרט ובטהובן.

לאיזו מוזיקה עדיף להקשיב כדי להוריד את מפלס החרדה?

המוזיקה המרגיעה ביותר היא בקצב של כ-60 BPM. המוח מסתנכרן עם קצב המוזיקה והדבר משרה במוח מצב של גלי אלפא.

גלי אלפא נמצאים במוח כשאנחנו מודעים ורגועים
כמו שקורה במדיטציה או במצב מנוחה.
מחקרים מראים שפעילות אלפא מקושרת עם זיכרון משופר, כמו גם עם הפחתת מתח, אי נוחות וכאב.

כשם שהמוחות שלנו שונים זה מזה, כך כל אחד מאיתנו זקוק למוזיקה שונה כדי להירגע.

באופן כללי, אילו סוגי סאונד מתאימים להורדת מתח?

  • מוזיקה שבטית, אינדיאנית, תופים וחלילים
  • גשם, רעם וצלילים מן הטבע
  • ג’אז קל, מוזיקה קלאסית קלה

נוירולוגים מבריטניה מצאו כי שיר אמביינט בשם Weightless הוריד בתוך 8 דקות את מפלס החרדה הכללית בקרב נבדקים ב-65 אחוזים, והתבטא בירידה של 35 אחוזים במדדים הפיזיולוגיים המודדים לחץ בזמן מנוחה כגון קצב לב, לחץ הדם וקצב הנשימה.

מתברר שיוצרי השיר תכננו ליצור את השיר מרגיע ככל הניתן וארגנו את ההרמוניות, המקצבים והבסים ביחד עם מומחים באופן המיועד להפחית את קצב הלב, לחץ הדם ושיעור הקורטיזול.

"השיר היה כל כך אפקטיבי, שחלק מהמשתתפים במחקר נעשו ישנוניים וייעצתי להם לא לנהוג תוך שהם מקשיבים לשיר, כי זה עשוי להיות מסוכן", אמר ד"ר דניאל לואיס הודג'סון מ-Mindlab בהודעה לעיתונות.

מוסיקה נגד חרדה

מתוך מקור
מוסיקה היא המדיום הנגיש ביותר והנחקר ביותר של אמנות וריפוי, והושם דגש עיקרי על היכולת המרגיעה של המוסיקה ועל יכולתה לקזז גישות טכנולוגיות יתר של הטיפול .
בפרט, הוכח כי טיפול במוזיקה מפחית חרדה. ההנאה המשותפת למשתתפים בתהליך הריפוי באמצעות תוכנית טיפול במוזיקה יכולה לסייע בהשבת האיזון הרגשי .
יש גם עדויות ליעילות הגירוי השמיעתי, יחד עם הצעה חזקה כי גירוי כזה מבטל את הכאב, כאסטרטגיה להשגת שליטה בכאב .

בנוסף הוכח כי מוסיקה יכולה להרגיע פעילות עצבית במוח, העלולה להוביל להפחתה בחרדה, וכי היא עשויה לסייע בהשבת תפקוד יעיל במערכת החיסון, בין השאר באמצעות פעולות האמיגדלה וההיפותלמוס. מכיוון שרמות הפעילות של הנוירונים בגרעין האמיגדלה יורדות בתגובה להשפעות מרגיעות של מוזיקה, יתכנו הפחתות מקבילות באותות הנשלחים לחלקים אחרים של המוח.

בסקירה ארוכה של ספרות הטיפול במוזיקה בין השנים 1983 ל -1990, ציין אולדרידג 'כי מרבית המחקר עוסק בטיפול במוסיקה פסיבית ובהשמעת מוזיקה שהוקלטה מראש לחולים כדי להפחית את הלחץ ולהגביר את הרווחה.
בסך הכל הוא הסיק כי למרות שקיימת ספרות רחבה המכסה יישומים של טיפול במוזיקה, קיים היעדר כללי מחקר קליני תקף ממנו ניתן להסיק מסקנות מהותיות.

מחקר חרדה נוסף אחד ביקש לחקור את ההשפעות של טיפול במוזיקה קבוצתית בשילוב שיטות אמנות יצירתיות אחרות על רמות דיווח עצמי של חרדה, דיכאון והערכה עצמית בקרב נשים שחוו אלימות של בן זוג אינטימי. הקבוצה נפגשה במשך 6 מפגשים, שנמשכו כל שעה עד 1.5 שעות, במשך תקופה של 3 חודשים. סולמות אנלוגיים חזותיים שימשו להערכת חרדה, דיכאון והערכה עצמית; מטרות הקבוצה היו להגביר את ההערכה העצמית ואת הביטוי העצמי, להפחית חרדה ודיכאון ולהגביר את התמיכה החברתית. בקרב 7 משתתפי המחקר נצפו ירידות משמעותיות בדיכאון וירידות משמעותיות מעט בחרדה. לא נמצאו השפעות משמעותיות על ההערכה העצמית. מרבית המשתתפים דיווחו כי כל ההתערבויות היו מועילות ודירגו את הטיפול הקבוצתי כחוויה חיובית. ממצאים אלה מצביעים על כך שטיפול פעיל במוזיקה בהקשר קבוצתי עשוי להיות יעיל לשיפור מצב הרוח בקרב נשים המחלימות מאלימות של בן זוג.