בלוג ביפולרית - בלוג אישי חשוף - ועוד - בלוג ביפולרית, פרק 38: יושבת במרפסת

בלוג חשוף ועוד

חפש
Facebook

מכירים את זה שהכול נראה תקין, אפילו יותר מזה, ובפנים מתרחשות סערות לא מוסברות?

בשנה האחרונה אני עושה לא מעט כדי לטפל בעצמי, כל מה שלא הצלחתי להביא את עצמי לעשות בשנים שקדמו לה:
התחלתי ללמוד כדי לאמן את המוח החבוט,
השתתפתי בארבע סדנאות כתיבה (על אף החרדה החברתית) שחילצו ממני לא מעט מילים חבויות,
צמצמתי משמעותית את הגראס (ג'וינט אחד אחרי שש בערב),
התחלתי ללכת לחוג ציור (על אף שאני נטולת כישורים),
הפסקתי עם פחמימות מלבד פירות (חברה אמרה שזה ריפא את אביה ממאניה דיפרסיה)
הצלחתי להתמיד עם מטפלת אחת (ביבליותרפיסטית) כבר שנה וחצי,
והמשכתי לרוץ (אם כי, למרבה הפלא, נותרתי חסרת כושר גופני. תמוה, לא?).
אפילו חזרתי קצת לעבוד, בצד חסדי הביטוח לאומי.

בכל עת שאני עסוקה אני מרגישה שרבים מכוחותיי שבו אליי והכול סביר. אבל כשאני יושבת כהרגלי במרפסת, ואין שום פעולה ששואבת אותי, אני נותרת לעצמי, כאילו כלום, חסרת מנוחה ועגומה. השעון ממאן לזוז והמחשבות לא מרפות ממני.
אז מה עושים עכשיו?

 
בלוג ביפולרית, פרק 34 | ביקורת מאבנת  

בלוג ביפולרית, פרק 34 | ביקורת מאבנת

אני מניחה שקיבלתם ביקורת שלילית מלקוח ושרדתם. בעולם העיצוב הגרפי זה מגיע לאחר שעות של יצירה מדם לבך, ונשמע כך: "זה מאוד בנאלי", "תסלחי לי על הכנות, אבל זה מכוער", "לא מתאים לך לשלוח סקיצה כזאת".
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות  

בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות

אין משהו שמוריד אותי יותר מלהגיד על עצמי משהו רע, כמו עבר זמני, אין בי שום יתרון, אני אמא ובת זוג גרועה. כאלה. השריון הרעוע שאני מייצרת לעצמי כדי לשרוד ולפעול נוטה להיסדק לאט לאט כשאני אומרת דברים
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר  

בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר

אחד הפצעים הכי כואבים ומסרבים להחלים שלי קשור בספורט. המורה מבקש להתחלק לשתי קבוצות. משחק מחניים בפתח. כל הילדים נבחרים לאט לאט, אחד אחת, מעניקים כיפים נלהבים זה לזו, ואני נותרת אחרונה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך  

בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך

אלמלא היו מתהפכים חיי באותו ערב, הייתי עשויה להחשיבו כערב נעים וחביב ברובו. אומנם הגענו לחדר המיון לאחר ויכוח ממושך, שבו טענתי שאין שום צורך ללכת לשם, כי הכול בסדר איתי ואני מרגישה נהדר.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו  

בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו

לפני שבועות אחדים החלטתי שהגיע הזמן לספר לילד על מצבי. אומנם כבר כמעט הגיע למצוות (עוד שנה וחצי...) אבל הוא עדיין לא יודע שאמא משוגעת. ולמה שיידע, בעצם?
 לחצו להמשך
 
יש 8 עמודים
לעמוד הקודם    1 2  3 4 5   לעמוד הבא