ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - בלוג ביפולרית, פרק 36 | אל תשאלו

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook

בלוג ביפולרית, פרק 36: שאלות מאמללות או: אל תשאלו

השאלות הכי פשוטות וטבעיות בעולם מוציאות אותי מאיזון ומשקשקות את עולמי הצר:

מה עשית היום? כיוון שכנראה שלא עשיתי היום שום דבר יעיל, או משהו קרוב לכך, השאלה מדגישה את היעדר העשייה, שהוא תוצאה של נסיבות בלתי נשלטות. כך שאם מטרת השאלה לקרב אותי ולהתעניין בי, התוצאה הפוכה - התרחקות והתכנסות בתוך עצמי.
 
יש לך עבודה? זאת שאלה שהילד אוהב לשאול, כדי לברר אם יש לי זמן בשבילו, וכל מה שאני מרגישה שם זה כיווץ מכך שאני לא פרודוקטיבית, וגם עכשיו אינני משתתפת בפרנסת המשפחה.
 
איך בעבודה? זו שאלה קצת רחוקה יותר, של אדם תמים שלא ראה אותי זמן רב ומנסה להיות תקשורתי. התשובה כל כך עגומה וארוכה, כי לפעמים יש עבודה ולרוב לא, שאני לרוב נצבעת בארגמן כשאני מנסה לנסח אותה באופן קוהרנטי, שלא ישאיר אותי עלובה מדי.
 
מה שלומך? הרחבתי על כך בהזדמנות אחרת. כנראה שאני לא משהו כרגע, אז הניסיון שלי למלל את זה, גורם לי לאבד את זה.
 
מה את מספרת? אין סיפורים באמתחתי, תודה. אם היה משהו, הייתי חולקת.
 
למה את שקטה? כמו בשאלה הקודמת, התשובה היא תמיד: אני שקטה כי אין לי מה לומר. השאלה לא תהפוך אותי לקשקשקנית לפתע.
 
במה את טובה? שאלה שעלתה היום מכיוון הילד והייתה טריגר ללופ במוחי. במה אני טובה באמת? יש משהו כזה? כן, בלכתוב, בלעצב. אבל יש משהו מעבר לזה? מהדברים החשובים?
 
אני לא בטוחה מה החלופות המיטביות לשאלות האלה. אולי שום שאלה. מבטיחה להגיד את כל מה שרוצה להיאמר גם בלי כל הנעה, ומעדיפה כך.
 
בלוג ביפולרית 5: הרעל החביב עליי  

בלוג ביפולרית 5: הרעל החביב עליי

מאז שגיליתי את האטנט התאהבתי קשות. הרגשתי שאני מצליחה להגיע ל-100 אחוז מעצמי, שכל תאי המוח שלי מנוצלים. הרגשתי שאני כל יכולה. סופר וומן. כמו בשילוב של קוק עם אקסטה, רק בלי הדאון שאחרי.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית 4: איך אפשר לעבוד ככה?  

בלוג ביפולרית 4: איך אפשר לעבוד ככה?

בתקופת הדיכאון הכבד שלי, שנמשכה שנה וחודש, העבודה הייתה מאוד מאתגרת עבורי. לא הצלחתי לכתוב, התקשיתי מאוד לעצב, ולא הצלחתי לדבר, במיוחד עם זרים. אבל לא הייתה לי ברירה, כי אני עצמאית.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית 3: מחקתי לעצמי את המוח  

בלוג ביפולרית 3: מחקתי לעצמי את המוח

לאורך שנת הדיכאון הכבד שלי איבדתי את המילים. לא הצלחתי למצוא אף פעם את המילה הנכונה. לא זכרתי את רוב הדברים שידעתי בעבר. לא הצלחתי לכתוב יותר מפיסקה ברצף, וגם זה במאמץ עילאי.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית 2: לא יכולה יותר  

בלוג ביפולרית 2: לא יכולה יותר

בזמן הדיכאון הכבד, לא רק הצרכים נשארו מאחור. נעלמו גם הרבה יכולות, שביחד הרכיבו את כל כולי, ובהיעדרן לא נותר דבר ממני. נעלמה היכולת ליהנות, לצחוק, לחייך, להתרכז, לדבר, לכתוב, להתרועע, לעצב, לעבוד.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית 1: לובשת שחור  

בלוג ביפולרית 1: לובשת שחור

אני כותבת עכשיו לאחר שנה וחודשיים של היעדר יכולת לכתוב או להתבטא בכל צורה אחרת. שנה וחודשיים שבמהלכם הייתי קבורה מתחת לאדמה, מציצה מפעם לפעם מנקבי האוורור, בדמות צל אפרורי של עצמי. מושיטה יד לחיבוק,
 לחצו להמשך
 
יש 7 עמודים
לעמוד הקודם    4 5 6 7