ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - ביפולרית 6: האהבה נגד הגראס

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook
דף הבית >> בלוג ביפולרית >> ביפולרית 6: האהבה נגד הגראס
אז עם כל שגעת הגראס הזאת, בנזוגי שיתף פעולה במשך שנים. 

האידיליה לא נמשכה לנצח

למרבה הצער, הכלתו של בעלי את התמכרותי הנהדרת הלכה והתמוססה, ועם השנים הפך העישון לגורם עיקרי למריבות שלנו. 

בנזוגי לא הבין למה הילד צריך לגדול עם אמא מסטולה, שמגלגלת או מעשנת במהלך מרבית שעות היממה.

הוא לא הבין למה אני חייבת לעשן כל היום ולא יכולה לעשן רק בערבים, כמו רוב ההורים.

הוא היה מתוסכל שכאשר חברים מעשנים באים לבקר, הוא צריך לבשל ולארגן הכול בעצמו, כמעט ללא עזרה מצד אשתו וחבריו הסטלנים.

צודק.

הדיכאון הפריד בינינו

 

פרק 6: האהבה נגד הגראס
 

מאז הפגישה הראשונה שלי עם בנזוגי ועד היום, למעט השנה וחודש של הדיכאון, עישנתי גראס ללא הפסקה.
למעשה, מאז שגיליתי את הגראס בגיל 20, עישנתי כמעט בלי הפסקה, מבוקר ועד ערב, למשך 23 שנים….

תחילה הגבר שיטה בי שגם הוא מעשן…. אבל מהר מאוד הבנתי שהוא סאחי בלאטה…. סאחי עם טוויסט. אפילו סיגריות הוא לא עישן.

בשנים הראשונות שלנו ביחד, הגבר גילה תמיכה רבה בנושא העישון, כי הבין כמה העישון עוזר לי בהתמודדות עם החרדה והדיכאון, ושהוא למעשה חלק ממני. 

הוא אף היה מגלגל לי ג'וינטים, כי אני אלרגית למגע בפרחים….

בלוג ביפולרית: פרק 21 | רק שלא ישוב  

בלוג ביפולרית: פרק 21 | רק שלא ישוב

הבעיה העיקרית עם מאניה דיפרסיה, היא שלא משנה באיזה מצב את נמצאת, הדיכאון והמאניה תמיד שם. אין רגע אחד של מנוחה אמיתית מהפחד שהשד ישוב, בין אם ילבש צבעוני ובין אם יתהדר בשחור.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 20 | שובה של העסיסיות  

בלוג ביפולרית: פרק 20 | שובה של העסיסיות

למה את רזה כל כך? (יפה לך!) | לאורך השנה וחודש דיכאון שלי רזיתי יותר מעשרה קילו. כל חבריי ובני משפחתי ידעו למה, ושלא עשיתי דיאטה, אלא פשוט לא הצלחתי לאכול, כמו במחלה ממושכת. בכל זאת כולם החמיאו לי.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 19 | האור שבשחור: אמא נוכחת |אמא בדיכאון - חלק ד'  

בלוג ביפולרית: פרק 19 | האור שבשחור: אמא נוכחת |אמא בדיכאון - חלק ד'

לכל אורך אפיזודת הדיכאון המג'ורי שלי (שנה וחודש, שהסתיימו לפני כחצי שנה), התלוויתי לבנזוג ולילד בכל פעם שיצאו מהבית, כי פחדתי להישאר לבד עם המחשבות, שלרוב התדרדרו למקומות שחורים ואובדניים.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 18 | להיות אמא, בשנים הראשונות, זה להיות רוב הזמן לבד |אמא בדיכאון - חלק ג'  

בלוג ביפולרית: פרק 18 | להיות אמא, בשנים הראשונות, זה להיות רוב הזמן לבד |אמא בדיכאון - חלק ג'

עד 4 הילד במסגרת. אחר כך את אחראית בלעדית לבדר אותו, כי אבא בעבודה.מה תעשו? מה שיגרום לו להתעניין ולא לצווח. ג'ימבורי. גינת שעשועים. מה את תעשי בזמן הזה? תסתכלי עליו, תעודדי אותו, תחליפי לו חיתול.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון  

בלוג ביפולרית: פרק 17: החבר הראשון שלי | הכמעט-בעילה בהסכמה שלי | נסיון ההתאבדות הראשון שלי | התבגרות בדיכאון

הפכתי מילדה לאישה, מברווזונת מכוערת לברבורה משוגעת, בגיל 14, כאשר הכרתי את החבר הראשון שלי, ע'. הוא היה בן 16, מיוזע ומכוער להפליא, עם בעיית תסרוקת קשה במיוחד. אני הייתי ילדה טובת מראה ששנאה את עצמה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'  

בלוג ביפולרית, פרק 16: מיומנה של ילדה דחויה | ילדות בדיכאון - חלק ב'

את מרבית ההפסקות בבית הספר היסודי, בין כיתה א’ לכיתה ח’, ביליתי בשירותים. התביישתי מהמורות שריחמו עליי בכל עת שראו אותי יושבת בכיתה וקוראת, והיו מלשינות להוריי על הבעיה החברתית שלי בכל אסיפות ההורים.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'  

בלוג ביפולרית: פרק 15 | פנקס הבכי | ילדות בדיכאון - חלק א'

כילדה בכיינית, שגדלה להיות אישה בכיינית, ואובחנה כבעלת דיכאון קליני בגיל 20, היה מצופה ממני שאבין ואכיל את הבכי של בני. נהפוך הוא. הבכי שלו היה מעצבן אותי ומקשה עליי, ממש כהוריי לפניי.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית פרק 14 | הזוגיות הביפולרית שלי  

בלוג ביפולרית פרק 14 | הזוגיות הביפולרית שלי

איך נראית זוגיות בדיכאון? איך נראית זוגיות במאניה? לאורך כל תקופת הדיכאון, בנזוגי נאלץ לשמוע אותי מקטרת בכל פעם שדיברתי (כמעט ולא, כאמור, אבל עדיין), לסבול התקפי בכי, לעתים כמה פעמים ביום, להכיל...
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 13 | מהפסגה לביצה בחודש  

בלוג ביפולרית, פרק 13 | מהפסגה לביצה בחודש

לאחר שנגמלתי מהאפקסור (וייפקס), גמילה קשה ומעיקה במיוחד, שבמהלכה קשה מאוד לתפקד, בגלל הסחרחורות ותחושה שמזכירה זרמי חשמל במוח, אז הגיע הדיכאון. הדיכאון התגלה כעמיד להפליא, והפסיכיאטר הציע ליתיום.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית פרק 12: מיון פסיכיאטרי  

בלוג ביפולרית פרק 12: מיון פסיכיאטרי

כשהמאניה שלי הגיעה לשיאה, והייתי ערה שלושה ימים ברצף, על אטנט, הגבר שלי אילץ אותי להתלוות אליו למיון פסיכיאטרי. לא הבנתי למה למען השם בנזוגי מאלץ אותי לטפל בעצמי. הרגשתי נהדר, בשיאי.
 לחצו להמשך
 
quill2, quill, feather, write, blog, edit

בפרקים הקודמים/הבאים של ביפולרית - הבלוג | מיומנה של דו קוטבית

 

כשהמאניה הגיעה לבקר, הומלץ לי בחום להפסיק לעשן.
למעשה, במיון הפסיכיאטרי, הפסיכיאטרית התנתה את השחרור שלי הביתה בגמילה.

אבל לא שקלתי לרגע להיגמל מהתרופה החביבה עליי, עד שהגיע הדיכאון.
בשיא הדיכאון נאלצתי להיפרד מעישון הגראס, כיוון שנאמר לי שהוא צפוי להחמיר את הדיכאון שלי, שנראה באותה עת כמו החווייה השחורה ביותר עלי אדמות, שקשה לדמיין גרוע ממנה.
וכך, כמו שנפרדתי מנוגדי הדיכאון שלי עם בוא המאניה, כך נפרדתי מהגראס עם בוא הדיכאון, מהמון ללא כלום, למשך השנה וחודש הקשות ביותר בחיי.