אז עם כל שגעת הגראס הזאת, בנזוגי שיתף פעולה במשך שנים.
האידיליה לא נמשכה לנצח
למרבה הצער, הכלתו של בעלי את התמכרותי הנהדרת הלכה והתמוססה, ועם השנים הפך העישון לגורם עיקרי למריבות שלנו.
בנזוגי לא הבין למה הילד צריך לגדול עם אמא מסטולה, שמגלגלת או מעשנת במהלך מרבית שעות היממה.
הוא לא הבין למה אני חייבת לעשן כל היום ולא יכולה לעשן רק בערבים, כמו רוב ההורים.
הוא היה מתוסכל שכאשר חברים מעשנים באים לבקר, הוא צריך לבשל ולארגן הכול בעצמו, כמעט ללא עזרה מצד אשתו וחבריו הסטלנים.
צודק.
הדיכאון הפריד בינינו
פרק 6: האהבה נגד הגראס
מאז הפגישה הראשונה שלי עם בנזוגי ועד היום, למעט השנה וחודש של הדיכאון, עישנתי גראס ללא הפסקה. למעשה, מאז שגיליתי את הגראס בגיל 20, עישנתי כמעט בלי הפסקה, מבוקר ועד ערב, למשך 23 שנים….
תחילה הגבר שיטה בי שגם הוא מעשן…. אבל מהר מאוד הבנתי שהוא סאחי בלאטה…. סאחי עם טוויסט. אפילו סיגריות הוא לא עישן.
בשנים הראשונות שלנו ביחד, הגבר גילה תמיכה רבה בנושא העישון, כי הבין כמה העישון עוזר לי בהתמודדות עם החרדה והדיכאון, ושהוא למעשה חלק ממני.
הוא אף היה מגלגל לי ג'וינטים, כי אני אלרגית למגע בפרחים….
איך נראית זוגיות בדיכאון? איך נראית זוגיות במאניה?
לאורך כל תקופת הדיכאון, בנזוגי נאלץ לשמוע אותי מקטרת בכל פעם שדיברתי (כמעט ולא, כאמור, אבל עדיין), לסבול התקפי בכי, לעתים כמה פעמים ביום, להכיל...
לאחר שנגמלתי מהאפקסור (וייפקס), גמילה קשה ומעיקה במיוחד, שבמהלכה קשה מאוד לתפקד, בגלל הסחרחורות ותחושה שמזכירה זרמי חשמל במוח, אז הגיע הדיכאון. הדיכאון התגלה כעמיד להפליא, והפסיכיאטר הציע ליתיום.
כשהמאניה שלי הגיעה לשיאה, והייתי ערה שלושה ימים ברצף, על אטנט, הגבר שלי אילץ אותי להתלוות אליו למיון פסיכיאטרי.
לא הבנתי למה למען השם בנזוגי מאלץ אותי לטפל בעצמי. הרגשתי נהדר, בשיאי.
עזבו אותי מעצות בזמן דיכאון |
כשאתה בדיכאון עמוק והקרובים אליך נחשפים לכך, כולם רוצים לעזור, בעיקר באמצעות המלצות שחוזרות על עצמן. טיפים לשיפור המצב רוח, אני קוראת לזה "מדעי המובן מאליו".
למרות שהייתי בכיינית מאז שאני זוכרת את עצמי, התקשיתי מאוד להכיל את צווחותיו של בני.
כשבנזוגי היה בבית, ברחתי למרפסת עם כל צווחה, ועישנתי את עצמי למוות, למורת רוחו של בנזוגי.
להיות בהריון זה קשה, במיוחד אם עברת לפני כן טיפולי פוריות מהגיהינום, במיוחד אם לא היית בטוחה בכלל שאת רוצה ילד, במיוחד אם יש לך גם קושי ללכת וגם סוכרת הריונית. במיוחד כשאת בדיכאון.
בגלל שהדיכאון שלי היה קשה מאוד, ומלווה במחשבות אפלות מאוד שחוזרות בלופ, חלפו בראשי כמעט כל הזמן מחשבות אובדניות, שחלק מהן יושמו בניסיונות אובדניים, ובעיקר בתחקיר על אודות שיטות ההתאבדות השונות.
אני משערת שהאטנט הקסום הוא זה שהוביל אותי למאניה, בשילוב עם נטייתי הטבעית להפרעות מצב רוח. את האטנט השכלתי לשלב עם קוק ואמדי, שהייתי צורכת בקביעות, מדי שבוע, במסיבות שאליהן הקפדתי ללכת בכל סופ"ש
מאז הפגישה הראשונה שלי עם בנזוגי ועד היום (ולמעשה שש שנים לפני שהכרתי את הגבר), למעט השנה וחודש של הדיכאון, עישנתי גראס ללא הפסקה.
תחילה הוא שיטה בי שגם הוא מעשן…. אבל מהר מאוד הבנתי שהוא סאחי בלאטה…
הפסיכיאטר פסק שהסיבה המרכזית לדיכאון, לחרדה ולתחושת הטמטום שחוויתי במהלך השנה-וחודש-דיכאון - היא התרוקנות מאגרי הסרוטונין.
הסרוטונין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנזמיטור) שמופרש באופן טבעי בגזע המוח
בפרקים הקודמים/הבאים של ביפולרית - הבלוג | מיומנה של דו קוטבית
כשהמאניה הגיעה לבקר, הומלץ לי בחום להפסיק לעשן.
למעשה, במיון הפסיכיאטרי, הפסיכיאטרית התנתה את השחרור שלי הביתה בגמילה.
אבל לא שקלתי לרגע להיגמל מהתרופה החביבה עליי, עד שהגיע הדיכאון.
בשיא הדיכאון נאלצתי להיפרד מעישון הגראס, כיוון שנאמר לי שהוא צפוי להחמיר את הדיכאון שלי, שנראה באותה עת כמו החווייה השחורה ביותר עלי אדמות, שקשה לדמיין גרוע ממנה.
וכך, כמו שנפרדתי מנוגדי הדיכאון שלי עם בוא המאניה, כך נפרדתי מהגראס עם בוא הדיכאון, מהמון ללא כלום, למשך השנה וחודש הקשות ביותר בחיי.
