בלוג ביפולרית - בלוג אישי חשוף - ועוד - בלוג ביפולרית, פרק 35 | נגד הסופה

בלוג חשוף ועוד

חפש
Facebook

בלוג ביפולרית, פרק 35: נגד הסופה

ברברה תקפה בלא רחמים את הצמחים האהובים עליי. חלקם מתו, חלקם התכווצו ונבלו חלקית, כמו מתלבטים אם להישאר כאן עד האביב המתקרב ואז לחגוג או לפנות את מקומם לאחרים, וחלקם האחר, כמו הגרניום, לא הושפע כלל, כאילו לא קרה דבר.

הותירו אבק

שיחים חזקים וותיקים, כמו בזיליקום, קולאוס ולפופית הבטטה, כאלה שלא האמנתי לרגע שהרוח תכריע, הותירו אבק, למרות ששרדו כל כך הרבה גשמים ומכות חום לפני כן, ולמרות שאחיהם נותרו חיוניים להפליא במרפסת שפחות חשופה לרוח. הרגשתי עצב על מותם של האהובים הסגולים שלי, שהצטרף לתחושות קשות אחרות.

מצב רוח

הסופה השפיעה עמוקות גם עליי. שפע גורמים חברו זה לזה כדי לכווץ אותי - הסגירות בבית שנכפתה עליי, המרפסת האהובה שנסגרה בפניי, וחוסר האונים שחשתי אל מול הגשם שמנע ממני מלצאת לרוץ ואילץ אותי לשמור על מצב סטטי, שלא עשה לי טוב. כל אלה השתלבו עם פרויקט לחוץ מדי בעבודה, שהייתה בו גם ביקורת לא נעימה.

בין הקולאוס לגרניום

מצאתי את עצמי בטווח הביניים שבין הקולאוס לגרניום - בדרך כלל אני מאוד מרוצה מהחורף ומרגישה שהוא מבטא את נפשי, אבל עכשיו הרגשתי שאני נופלת לאט לאט, ואפילו התרעתי על כך לסובבים אותי. חולשה ועייפות עטפו את כל גופי, אך בכל רגע היה ברור לי שאני עדיין על פני הקרקע, בלי לשקוע לאף תהום.

פרח מקולקל

בכל פעם שאני מעדכנת את בנזוגי שאני לא מרגישה טוב כבר כמה ימים, ואני מפחדת שאולי אני שוקעת לדיכאון, הוא מעלה השערה שאולי מדובר בפרח מקולקל, כלומר, שאולי עישנתי חומר שהביא אותי למצב הזה. והנה הפרחים המקולקלים הפכו לביטוי המוחשי למצב.

שנהיה חזקים כמו גרניום

רגע אחרי הסופה, עדיין קופאת מקור ובכל זאת לא נפרדת מהמרפסת, אני נושמת קצת אוויר נקי של ים, עם רמז תל אביבי של עשן מכוניות, ומביטה בכאב בשאריות הצמחים הנאבקים, מייחלת לצמחים ולי שנצליח, שנהיה חזקים כמו גרניום, כי כנראה יש חיים אחרי החורף.
 
בלוג ביפולרית, פרק 34 | ביקורת מאבנת  

בלוג ביפולרית, פרק 34 | ביקורת מאבנת

אני מניחה שקיבלתם ביקורת שלילית מלקוח ושרדתם. בעולם העיצוב הגרפי זה מגיע לאחר שעות של יצירה מדם לבך, ונשמע כך: "זה מאוד בנאלי", "תסלחי לי על הכנות, אבל זה מכוער", "לא מתאים לך לשלוח סקיצה כזאת".
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות  

בלוג ביפולרית, פרק 33: יורדת מהירידות העצמיות

אין משהו שמוריד אותי יותר מלהגיד על עצמי משהו רע, כמו עבר זמני, אין בי שום יתרון, אני אמא ובת זוג גרועה. כאלה. השריון הרעוע שאני מייצרת לעצמי כדי לשרוד ולפעול נוטה להיסדק לאט לאט כשאני אומרת דברים
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר  

בלוג ביפולרית, פרק 32 | ממיסה את הגדר

אחד הפצעים הכי כואבים ומסרבים להחלים שלי קשור בספורט. המורה מבקש להתחלק לשתי קבוצות. משחק מחניים בפתח. כל הילדים נבחרים לאט לאט, אחד אחת, מעניקים כיפים נלהבים זה לזו, ואני נותרת אחרונה.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך  

בלוג ביפולרית, פרק 31 | הערב שבו הכול התהפך

אלמלא היו מתהפכים חיי באותו ערב, הייתי עשויה להחשיבו כערב נעים וחביב ברובו. אומנם הגענו לחדר המיון לאחר ויכוח ממושך, שבו טענתי שאין שום צורך ללכת לשם, כי הכול בסדר איתי ואני מרגישה נהדר.
 לחצו להמשך
 
בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו  

בלוג ביפולרית, פרק 30 | איך סיפרתי לו

לפני שבועות אחדים החלטתי שהגיע הזמן לספר לילד על מצבי. אומנם כבר כמעט הגיע למצוות (עוד שנה וחצי...) אבל הוא עדיין לא יודע שאמא משוגעת. ולמה שיידע, בעצם?
 לחצו להמשך
 
יש 8 עמודים
לעמוד הקודם    1 2  3 4 5   לעמוד הבא