רוב הנשים הסובלות מדיכאון מחמירות את תסמיני קדם הווסת שלהן, כך קובעים חוקרים. במחקר חדש, 64% מנשים עם דיכאון דיווחו כי תסמיניהן החמירו כחמישה עד עשרה ימים לפני המחזור החודשי בהשוואה לנשים שתסמיני הדיכאון שלהן לא השתנו בשל הופעת הווסת. נתונים אלו מסייעים לרופאים להעריך, לטפל ולקבוע סטנדרטים לטיפול בדיכאון.
דיכאון עשוי להתרחש בכל גיל. גורמים רבים, החל מגנטיקה ועד ללחץ נפשי, עשויים להשפיע על הופעתו. חוקרים סבורים כי למעלה מ-20% מהנשים יחוו דיכאון בשלב כלשהו במהלך חייהן, אך שנות הפוריות עשויות להיות זמן פגיע במיוחד. המחקר פורסם בגיליון ינואר של הרפואה הפסיכולוגית, והוא פרי עבודתם של חוקרים באוניברסיטת וירג’יניה.
איתור הדיכאון
433 נשים הסובלות מדיכאון השתתפו במחקר, ביניהן נשים שעברו את גיל המעבר, או הנוטלות גלולות למניעת הריון. המחקר קיבל את גיבוי המכון הלאומי לבריאות הנפש. התסמינים הקדם וסתיים החריפו את הדיכאון של 64% מהנשים, והן דיווחו גם על התקפים נוספים של דיכאון שנמשכו כמעט שלוש שנים, לעומת שנה וחצי של נשים עם דיכאון שהעידו שהתסמינים לא החמירו לפני הווסת.
המדענים מדווחים, בהתבסס על הממצאים, שזהו סוג דפוס תסמינים נפוץ ביותר, במיוחד בקרב נשים הסובלות מדיכאון כרוני, וכי יתכן שיש לשקול, כחלק מהטיפול בתסמיני מחזור חודשי, גם טיפול בדיכאון. לדוגמא, אם אישה מדוכאת מטופלת בתרופות נוגדות דיכאון, ושבה כעבור שבוע עם תסמינים חמורים יותר, יתכן שזה בגלל השפעות הווסת ולא בשל הבחירה הלא נכונה של התרופות.
לנשים שדיווחו על החמרת תסמיני הדיכאון לפני הווסת, היו גם מספר היבטים משותפים אחרים.
הן היו מעט מבוגרות ונטו לסבול מבעיות בריאות. במיוחד מכאבי גוף, בעיות במערכת העיכול, ומצבי רוח משתקים.
יחד עם זאת, לא נמצא הבדל בין הנשים לגבי מחשבות אובדניות או בעיות שינה, בעיות תיאבון, או עניין מיני מופחת. המדענים הודיעו שהצעד הבא של המחקר יהיה קביעת הבדלים בתגובה לטיפול בדיכאון עם סוגי תרופות שונות ופסיכותרפיה עם וללא החרפת התסמינים טרם הווסת. כלומר, שייבחנו השינויים שחלים בין שתי קבוצות, האחת שהתסמינים שלה החריפו בעקבות התרופות והשנייה שמצבה נשאר אותו דבר.
התמודדות עם דיכאון לפני המחזור החודשי
דיכאון חמור, עצבנות ומתח המתרחשים עשרה ימים עד שבועיים לפני התחלת המחזור, ונעלמים בתוך מספר ימים עם תחילתו, מצביעים בדרך כלל על מצב המכונה הפרעה קדם וסתית. אך כשהתסמינים מחמירים, מתמשכים ואינם נעלמים, יש להתייעץ עם הרופא לקבלת המלצה על תרופות וטיפולים המסייעים להתמודד עם הדיכאון, למרות שאלו אינם מהווים תחליף לשינויים בריאים מומלצים באורח החיים ובתזונה.
פעילות גופנית קבועה – לפחות שלוש עד חמש פעמים בשבוע, חצי שעה לפחות בכל פעם. פעילות אירובית סדירה, כגון ריצה, הליכה או רכיבה על אופניים מפחיתה את תסמיני הדיכאון, מגבירה את האנרגיה ומשפרת את השינה. בדרך כלל, התרגילים מפחיתים את הכאבים הפיזיים הקשורים למחזור, וכך משפרים אף את מצב הרוח.
שיפור התזונה – הקונגרס האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה מצביע על העובדה לפיה תזונה עשירה בפחמימות מורכבות, כגון פירות, ירקות ודגנים מלאים, מפחיתה תסמיני מצב רוח. יש להגביל את צריכת הקפאין להקלת העצבנות והחרדה הקשורה לעיתים קרובות עם תסמינים קדם וסתיים.
תוספי תזונה – מומלץ להוסיף אלף מיליגרם סידן לתזונה היומית להקלת התסמינים הפיסיים והנפשיים. חומרים מזינים אחרים המסייעים לנשים הסובלות מדיכאון הקשור עם מחזור חודשי כוללים מגנזיום, ויטמין E, ויטמין B6, וטריפטופן.
שיטות להפחתת לחץ – יוגה, תרגילי נשימה, עיסוי, רפלקסולוגיה ומדיטציה, הן שיטות משככת מתחים המקלים את ההתמודדות עם דיכאון, עצבנות וכעס.
תרופות צמחיות – מספר ניסויים רפואיים מצביעים על כך ש-Chasteberry, פרי הגדל על שיחים ליד גדות הנהר בחלקים של אסיה והמזרח התיכון, מפחית חלק מהשינויים במצב העצבנות ומצב הרוח הקשורים לתסמונת קדם וסתית.
את לא משתגעת. זו פשוט תסמונת קדם-וסתית חמורה
מהי תסמונת קדם וסתית חמורה, PMDD?
מאת דר' אורן טנא, מנהל המרפאה לבריאות הנפש, המערך הפסיכיאטרי | המרכז הרפואי תל אביב
אז מהי אותה תסמונת PMDD? מדובר בהפרעת מצב רוח, המופיעה בכ-5% מהנשים בגיל הפוריות. איננו יודעים מה גורם לה, אך ההשערה היא שבנשים אלה יש רגישות יתר לשינויים ההורמונליים המתרחשים באורח טבעי במחזור החודשי הנשי. ההפרעה מאופיינת בעיקר בתסמינים נפשיים, המופיעים בסדירות כמעט מדי חודש (אם כי בעוצמה משתנה), בשבוע עד שבועיים שלפני הופעת הווסת.
רק בגיל 30 א' הרגישה ש"נפל לה האסימון". עד אז, היא חשבה שהיא פשוט משתגעת לפעמים, מעצבים, מחרדה, מרגשנות מופרזת...
יום אחד, אחרי עוד התקף בכי לא מוסבר, חברה טובה שאלה אותה: "את במקרה לפני מחזור?" זה היה הרגע שא' קישרה בין כל ה"השתגעויות" שלה ושמה לב שהן באמת לא מקריות, שהן מגיעות בתבנית קבועה, תמיד באותו זמן בחודש, תמיד לפני הווסת.
בניגוד לנשים אחרות, שנהגו להתלונן על כאבי מחזור בעת הדימום החודשי, א' ציפתה לו בכיליון עיניים. כי אצלה הופעת הווסת בישרה כמו באורח פלא על סיומו של "שבוע הסיוט", שבו הייתה נרגנת ועצבנית, תנודתית ובלתי צפויה, מדוכדכת וחרדה. בשבוע הזה היא לא הצליחה לישון טוב, בכתה ללא סיבה, שנאה את הסובבים אותה ולא אחת קרה שלא הצליחה כלל למצוא את הכוח לצאת מהמיטה בשל תחושות של ייאוש וחרדה.
אז מהי תסמונת קדם וסתית חמורה, PMDD?
לא' לקח זמן לעשות את הקישור, אבל פסיכיאטרים ברחבי העולם החלו לשים לב ולדווח על מיליוני נשים הסובלות כמותה.
ריבוי הדיווחים והמחקר שהחל להתנהל בעקבותיהם הובילו לכך שכיום להפרעה של א' יש שם, היא נקראת: premenstrual dysphoric disorder (PMDD) (או בעברית: תסמונת קדם וסתית חמורה), והיא מוגדרת כאחת מהפרעות מצב הרוח ב"תנ"ך של הפסיכיאטריה" – הלוא הוא ספר הסיווגים DSM-5.
המשמעות של ההגדרה הזו איננה סמנטית – ברגע שהפרעה מסוימת מוכרת בשם ובאפיון, פסיכיאטרים מכל העולם לומדים עליה, על הכלים לאבחנתה ועל הדרכים לטפל בה. ברגע שיש גם אבחנה עם קריטריונים מוסכמים, חוקרים מרחבי העולם יכולים לבצע מחקרים מתואמים, בניסיון למצוא טיפולים חדישים. ולא פחות חשוב: ברגע שאבחנה מוכרת באורח רשמי, כל אותן מיליוני נשים הסובלות ממנה, מקבלות "שם וכתובת" לתסמונת שמשבשת את חייהן, והן סוף סוף יודעות, שהן לא "סתם משתגעות".
"תסמיני הליבה" של ההפרעה
"תסמיני הליבה" של ההפרעה עלולים לכלול תנודתיות ניכרת במצבי הרוח עם נטייה לרגשנות מופרזת ולהתקפי בכי (שאינם מאפיינים את הנשים בשלבים אחרים של המחזור החודשי), "פתיל קצר", וכחנות, ואף התקפי זעם או כעס, דכאון עמוק, חרדה ומתח. סימפטומים נלווים אופייניים נוספים כוללים תשישות ניכרת, פגיעה בריכוז, שינויים בשינה, עליה חדה בתיאבון, תחושת "מוצפות" ("יש יותר מדי דברים להתמודד עימם"), וכן תסמינים גופניים דוגמת נפיחות בשדיים ובבטן, אצירת נוזלים וכאבים.
ריכוז הסימפטומים גורם למצוקה ניכרת ועלול לגרום לפגיעה ממשית בתפקוד.
חשוב לציין - כמעט לכל הנשים בגיל הפוריות יש סימפטומים נפשיים וגופניים לפני הופעת הווסת, וזו תופעה טבעית שאיננה דורשת טיפול. תסמינים אלה הופכים ל"הפרעה נפשית", רק כאשר הם מופיעים בריכוז ובעוצמה כה גבוהה, שהם גורמים סבל גדול לאשה, ונזק ממשי לאיכות חייה, איכות קשריה ויכולת עבודתה.
מחקרים קליניים לטיפולים חדשניים
הטיפולים הקיימים כיום עבור נשים הלוקות ב-PMDD מוגבלים יחסית; תרופות נוגדות דכאון הן לרוב הבחירה הראשונה ובמקרים רבים הן מסייעות מאוד; עם זאת, לא כל הנשים מעוניינות ליטול אותן בשל תופעות לוואי, וכן כיוון שמקובל לקחתן על פני כל החודש, ולא רק בימים הבעייתים.
טיפולים הורמונליים בקבלת גלולות עשויים להקל גם כן, אך גם השימוש בהן מוגבל בשל תופעות לוואי. 30-40% מהנשים לא מגיבות לטיפולים המוצעים, וזהו אתגר טיפולי ניכר.
במרפאה לבריאות הנפש שבמערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל-אביב, אנחנו ערים לבעיה קלינית זו, ולכן לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ועוסקים גם במחקר קליני המבוסס על שיטת התערבות שאינה תרופתית, בעזרת גרייה מגנטית עמוקה (deep TMS).
המדענים מדווחים, בהתבסס על הממצאים, שזהו סוג דפוס תסמינים נפוץ ביותר, במיוחד בקרב נשים הסובלות מדיכאון כרוני, וכי יתכן שיש לשקול, כחלק מהטיפול בתסמיני מחזור חודשי, גם טיפול בדיכאון. לדוגמא, אם אישה מדוכאת מטופלת בתרופות נוגדות דיכאון, ושבה כעבור שבוע עם תסמינים חמורים יותר, יתכן שזה בגלל השפעות הווסת ולא בשל הבחירה הלא נכונה של התרופות.
