__________________________
מאת פרופסור פנחס דנון
איחור בהגשת פרויקט בעבודה, ציון נמוך במבחן, כישלון בטסט, יום רע שעובר על הילדים בבית הספר, כל אלו יכולים להביא אותנו לחוש תחושות של דכדוך, עצבות ואפילו דיכאון, אך, וזהו הבדל חשוב – לא כל דיכאון הוא דיכאון המחייב התייחסות קלינית ורפואית.
פעמים רבות, בעיקר לאחר שיחה טובה, ארוחה ושינה נינוחה, אנו חוזרים לעצמנו ומתחילים יום חדש עם אנרגיות חיוביות וחזקות. דיכאון, ברמה הקלינית והנפשית, היא תופעה נפוצה יחסית שמאופיינת במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, אובדן של עניין והנאה בדברים, תחושות של אשמה ודימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושת אנרגיה מוחלשת, ריכוז נמוך ועוד סימפטומים קיצוניים עליהם נדון בהמשך.
תופעת הדיכאון היא מהנפוצות ביותר בעולם המערבי, ובכלל, והאומדנים מדברים על מאות אלפי אנשים הלוקים בסוגים ובעוצמות שונות של דיכאון, אם כי, אפשר להניח שמדובר על מספרים גבוהים בהרבה מאלו המדווחים. הדיכאון גורם לחוסר יכולת לתפקד מבחינה פיזית ונפשית ובמצבו הקיצוני ביותר – דיכאון יכול להוביל לאובדנות ולחוסר חשק להמשיך ולחיות, אך, בניגוד להרבה מאוד הפרעות נפשיות אחרות, האבחון שלו אמין, מהיר וכך גם היכולת לטפל בו בצורה יעילה ואפקטיבית.
הדיכאון מאפיין את כל הגילאים, אבל קיימת רגישות גבוהה יותר לדיכאון בגילאים המבוגרים.
בארה"ב לבדה ישנם כיום כ-6 מיליון קשישים הסובלים מדיכאון ורק כ-10% מהם מקבלים טיפול נגד דיכאון.
הדיכאון הינו גורם מוביל באי תפקוד של אנשים על פני זמן ולמעשה מהווה כיום הגורם הרביעי בחשיבותו בעולם הרפואה בגרימת אי תפקוד, והשני בחשיבותו בגילאים הצעירים של 15-44 שנים.
כ-16% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מדיכאון לפחות פעם אחת לאורך החיים.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד שנת 2020 הוא יהפוך לגורם השני בחומרתו בכלל האוכלוסייה אחרי מחלות הלב, ועד 2030 למחלה החמורה ביותר לאנושות.
בנוסף לנזק הפיזי והנפשי, גם הנזק הכלכלי לפרט, לארגונים ולחברה בעקבות דיכאון הוא עצום.
בארצות הברית לבדה מוערך הנזק לארגונים בשל דיכאון של עובדים בכ-43 מיליארד דולר בשנה, בישראל הנזק הוא כשלושה מיליארד שקל בשנה.
nrg בריאות – רפואה | 08.02.2009
מאת ד"ר פנחס דנון ופרופ' לאון גרינהאוס, המרפאה לבריאות הנפש, רחובות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא
הקדמה
הדיכאון והחרדה הם מצבים נפוצים ביותר באוכלוסיית העולם בכלל, ובישראל בפרט.
המצב הביטחוני והכלכלי במדינה משתנה בתדירות גבוהה, ומצריך התמודדות קשה ויומיומית. לעתים קרובות תסמינים נפשיים וגופניים מתפתחים עקב התמודדות שוחקת זו.
מתי תגובות אלו הן אדפטיביות, ומתי הן אינן תקינות?
בספר זה אנחנו דנים בשאלה זו מתוך התייחסות למצבי
דיכאון וחרדה מנקודת מבט רפואית ופסיכיאטרית.
אנו רואים בדיכאון וחרדה מצבים רפואיים שקיים ביניהם קשר משמעותי.
לעתים קרובות
דיכאון מלווה במצבי
חרדה ולהפך.
הספר מחולק לשלושה פרקים, שמתייחסים למחלת ה
דיכאון למצבי
חרדה; ולמצבי
דיכאון וחרדה - בלוויית דוגמאות קליניות שונות.
בפרקים שסוקרים את
הטיפול בדיכאון ובחרדה ישנה התייחסות רחבה ל
טיפולים תרופתיים מקובלים, לטיפולים בשלבי התפתחות, לטיפולים אלטרנטיביים ולגישות פסיכולוגיות לטיפול במצבים אלו.
בפרק שסוקראת
הטיפולים התרופתי המקובל הדגשנו את תופעות הלוואי האפשריות המופיעות עקב השימוש בתרופות, וזאת כדי לאפשר לחולה להיות שותף פעיל בבחירת הטיפול ובהערכת הצלחתו, ואף לשקול את תופעות הלוואי.
הספר מיועד לאנשים שסובלים ממצבי
דיכאון וחרדה, אך גם משפחות החולים, רופאים כלליים ואנשי המקצועות הטיפוליים ימצאו כאן מענה לשאלות רבות העולות במפגש עם אדם הסובל ממצבים אלו.
אנו מקווים שספר זה יאפשר למי שסובלים ממצבי
דיכאון וחרדה להיות שותפים פעילים בתכנון ובבחירת הטיפול המתאים להם.