ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - מרילין מונרו הייתה ביפולרית

מה שמעניין בעלי הפרעות מצב רוח וקרוביהם
דיכאון | חרדה | מאניה דיפרסיה | אישיות גבולית

חפש
Facebook

מרילין מונרו הייתה ביפולרית

מקור התמונות והטקסט על מרלין מונרו ביפולרית כאן

מרילין מונרו השתמשה דרך קבע בסמים וסבלה מבעיות נפשיות שהיו ידועות למקורבים אליה כבר בהיותה בת 22, אז ניסתה להתאבד בפעם הראשונה.

סיפורה של מרילין מדגים שמחלת נפש עוברת בתורשה.

אמה של מרילין סבלה מסכיזופרניה.

סבתה נאבקה עם דכאון לאחר לידה, ואם סבתה התאבדה בתלייה לאחר שנאבקה עם מחלת נפש.

בספר  Hollywood Legends Collectors’ Edition 2017 Marilyn – Her Untold Story חושפים ידידי המשפחה שמרלין חוותה תקופות של פרנויה ודלוזיות כילדה.

בגיל צעיר הייתה צריכה להתמודד עם שפע רב של לחצים, סביב הקריירה הדוהרת, בשילוב שלוש הפלות וכמה נישואים כושלים.

לייטס, שהתגוררה עם מרלין באותה עת, סיפרה שמצאה את מרלין מעולפת וחיוורת, ופיה מלא בכדורי שינה.

מרילין הכחישה שהיה מדובר בנסיון התאבדות, אבל ליטיס לא האמינה לה.

ליטיס כתבה לאחד מתלמידיה ושיתפה את דאגתה האמיתית למרילין, ורמזה שמרילין הולכת בדרך חשוכה שתוביל בהכרח למותה אם לא תכיר בבעיותיה הנפשיות.

ניסיון התאבדות נוסף

ב-1956 מרלין נישאה לארתור מילר המחזאי. הנישואים הדגישו את חוסר הביטחון שלה.
אנשים ראו אותה לא פעם מוזגת את תוכן הכדורים שלה לכוס השמפניה שלה.

ב-1958, בזמן צילום הסרט Some Like It Hot, מרלין נקלעה לויכוח עם בעלה בטלפון.

מייד לאחר מכן, היא לקחה עוד מנת יתר של גלולות, רק שפעם היה זה המורה החדש שלה למשחק, פול סטרסברג, שמצא אותה מעולפת על הרצפה.

מרילין שומעת קולות על הסט

ב-1960 מרלין ומילר הודיעו על פרידתם בפומבי, והדבר גרם למצבה הנפשי של מרילין להתדרדר במהירות.

שומעת קולות

ב-1949, בהיותה בת 22, המורה למשחק שלה, נטשה לייטס, סיפרה שהיא התלוננה על קולות שהיא שומעת, שאיש לא שמע מלבדה, בזמן שהתכוננה לאודישן לסרט "ג'ונגל האספלט". היא התלוננה בפני ליטיס שהיא שומעת קולות מחוץ לדלתה.
היא הביעה את דאגתה בפני החבר של מרילין באותה עת, ג'וני הייד, שאמר שמדובר בהתנהגות אופיינית. הייד נפטר שנה לאחר מכן, ב-1950.

ניסיון התאבדות ראשון

לאחר מותו של הייד, מרלין נפלה לדיכאון עמוק.

בזמן הצילומים של The Misfits מרילין התלוננה שהיא שומעת קולות על הסט.
הפסיכיאטר שלה, ד"ר ראלף גרינסון, רשם לה שלוש פעמים את המינון המקסימלי של נמבוטל, לטיפול בנדודי שינה.

1961 - מרילין במחלקה הפסיכיאטרית

בפברואר 1961 מרילין אמרה לראלף רוברטס, חבר קרוב, שהיא שוקלת לקפוץ מדירתה בקומה ה-13 בניו יורק.

היא גם שיתפה את המידע הזה עם הפסיכיאטרית האחרת שלה, ד"ר מריאנה קריס, ששכנעה את מרילין להכניס את עצמה לבית חולים.
מרילין נכנסה לבית החולים פיין וויטני בשם פיי מילר.
היא חשבה שהאשפוז נועד לצורך מנוחה מחוץ לאור הזרקורים, אך למעשה היא נלקחה מיד למחלקה הפסיכיאטרית והוכנסה לתא.
היא הייתה שם שלושה ימים לפני שבעלה לשעבר ואהבת חייה ג'ו דימג'יו דרש לשחרר אותה.
במכתב בן שישה עמודים לד"ר ראלף גרינזון, היא תיארה את זמנה במחלקה הפסיכיאטרית.
לא הייתה שום אמפתיה בפיין-וויטני - הייתה לה השפעה רעה מאוד - הם שאלו אותי לאחר שהכניסו אותי ל'תא '(זאת אומרת גושי מלט וכל זה) עבור חולים בדיכאון מאוד מופרעים (אלא שהרגשתי שאני נמצא באיזשהו סוג של כלא בגין פשע שלא ביצעתי). את חוסר האנושיות שם מצאתי ארכאי ... הכל היה נעול ומפתח ... לדלתות יש חלונות כך שהמטופלים יכולים להיראות כל הזמן ...
היא גם כתבה על הסיטואציה שבה התפרצה על הצוות, ובשורה האחרונה רומזת לסטיגמה של מחלת נפש. הרמתי כיסא קל והטחתי אותו בכוס בכוונה. נדרשו הרבה דפיקות כדי להשיג אפילו חתיכת זכוכית קטנה - אז ניגשתי עם הכוס מוסתרת ביד והתיישבתי בשקט על המיטה וחיכיתי שהם ייכנסו. לאחר שנכנסו, אמרתי להם שאם אתם הולך להתייחס אלי כמו לאגוז אני אתנהג כמו אגוז.
המכתב מציג צד אחר של מרילין. צהרות אלה תואמות את המסר שרבים תומכים חולקים כיום; אלה מאיתנו החיים עם מחלת נפש ממוסגרים כל העת כ"עבודות אגוזים "ומרגישים כאילו אנו נענשים על פשע שלא ביצענו ומעוצבים על ידי סטיגמה.

הדיכאון של מרילין ממשיך להחמיר

אלן "ווייטי" סניידר, המאפרת של מרילין, חשף שקשה למרילין לקום בגלל מצבה הדיכאוני.

יולי 1962

כעשרה ימים לפני מותה של מרילין, חברים לקחו אותה לטיול בקל-נבה לודג' של פרנק סינטרה, בתקווה שזה יעודד אותה; אולם ההפך קרה.

לדברי ג'ו לנגפורד, עובד אבטחה בלודג ', סינטרה היה המום עד כמה מרילין מדוכאת.

5 באוגוסט 1962

ב -5 באוגוסט 1962, עוזרת הבית של מרילין נעשתה מודאגת ביותר כשראתה שדלת חדר השינה שלה נעולה.
היא התקשרה לד"ר ראלף גרינזון, שפרץ דרך חלון חדר השינה שלה, ומצאה את מרילין מתה.
היא הייתה בת 36.

 

הגברים של מרילין

מקור: YNET

מרילין נישאה שלוש פעמים.

ב-1942, עוד כשהיתה נורמה ג'ין בייקר, נישאה הנערה בת ה-16 לג'ים דוהרטי, הבן של השכנים מוואן נייס, קליפורניה.

למרות שהשניים ניהלו בעבר רומן קצר, בסופו של דבר היו אלו נישואי נוחות: הוריה המאמצים של נורמה ג'ין עברו למערב וירג'יניה בעקבות הצעת עבודה והשאירו את הנערה מאחוריהם מסיבה לא ידועה. גרייס, האם החורגת, ביקשה מאמו של דוהרטי שהילדים יינשאו, על מנת שנורמה ג'ין לא תיאלץ לעבור לבית יתומים או למשפחה אומנת. ג'ים דוהרטי, תתפלאו לשמוע, לא ממש התלהב מהרעיון, אבל לבסוף הסכים.

ארבע שנים מאוחר יותר, ג'ים ונורמה ג'ין – עכשיו כבר מרילין מונרו, כוכבת בנסיקה – התגרשו. את מסמכי הגירושין קיבל ג'ים, ששירת בצבא האמריקאי, על ספינה בנהר היאנגצה בסין. דוהרטי האשים לימים את הוליווד: "היא רצתה לחתום על חוזה עם אולפני 'פוקס' והם אמרו שהיא לא יכולה להיות נשואה – הם לא רצו כוכבת בהריון", טען בראיון ב-1948.

מונרו, לעומת זאת, סיפרה על נישואי תועלת שנכפו עליה ועל חוסר תקשורת מוחלט: "מתתי משעמום".

ב-1954 נישאה מונרו לג'ו דימאג'יו, אגדת הבייסבול של הניו יורק יאנקיז.

הנישואים בין שני הכוכבים הגדולים נעו בין אהבה גדולה להתנגשויות אין ספור. בנובמבר 1954 הם התגרשו, אבל המשיכו להתראות מדי פעם. ב-1955 דימאג'יו התלווה למונרו להקרנת הבכורה של "חטא על סף דלתך" ואף אירגן לה מסיבת יום הולדת לאחר ההקרנה. אלא שגם הפעם זה הסתיים במריבה, ומונרו עזבה את המקום בלעדיו.

במאי 1955 פגשה מונרו את המחזאי זוכה הפוליצר ארתור מילר.

היא התגיירה עבורו, והשניים נישאו ב-1956 בחתונה שהציבור והתקשורת התקשו להבין ("ראש ביצה נישא לשעון החול", בישרה הכותרת במגזין "וראייטי").

בחמש השנים הבאות שקעה מונרו בדיכאון, נכנסה פעמיים להריון והפילה (בפעם הראשונה בשל דלקת מסוכנת ממנה סבלה, ובפעם השנייה באופן טבעי), ולבסוף התגרשה גם ממילר.

באותה שנה אושפזה במרפאה פסיכיאטרית במנהטן, משם התקשרה לדימאג'יו, שטס מיד מפלורידה כדי להעביר אותה לבית החולים.

הם הוסיפו להיות מיודדים, אם לא יותר מכך – יש הטוענים כי לפני מותה עמדו השניים להתחתן בשנית.

כשמונרו נפטרה ב-1962, היה זה דימאג'יו שטיפל בסידורי הלוויה.

במשך 20 השנים הבאות הונח מדי יום זר שושנים רענן על קברה של מונרו. גם לזה דאג דימאג'יו.

בין שלושת נישואיה, ולא פעם גם במהלכם, נקשר שמה של מונרו עם גברים רבים, ביניהם לורנס אוליבייה (שותפה ל"הנסיך ונערת השעשועים") ואיב מונטאן. במהלך צילומי "הנסיך ונערת השעשועים", בעודה נשואה למילר, ניהלה מונרו רומן עם עוזר הפקה בן 23 בשם קולין קלארק. הרומן הקצרצר הזה פרנס שני ספרים שכתב קלארק: "הנסיך, נערת השעשועים ואני" ו"השבוע שלי עם מרילין". "הזוהר שלה חזק להדהים", כתב קלארק, "ובמציאות זה כמעט בלתי אפשרי לעכל אותה. כשאני אתה, העיניים שלי לא רוצות לעזוב אותה". ב-2011 הפכו שני הספרים לסרט "השבוע שלי עם מרילין" בכיכובה של מישל וויליאמס.

טוני קרטיס, ששיחק לצד מונרו ב"חמים וטעים", טען בספרו "הצילומים של 'חמים וטעים'" כי הוא שהכניס את השחקנית להריון ב-1958 בזמן שהיתה נשואה למילר (וקרטיס עצמו היה נשוי לג'נט לי). קרטיס אף סיפר כי ניהל עם מונרו רומן מתמשך עוד מ-1950. לפי השחקן, מונרו התוודתה על הרומן בפני בעלה בנוכחותו של קרטיס. מילר דרש מקרטיס "לסיים את הצילומים ולהסתלק מחיינו". בספרו הקודם, "נסיך אמריקני: ממואר", כתב קרטיס כי לנשק את מונרו זה כמו לנשק את היטלר. מאוחר יותר התחרט על דבריו ושינה זאת ל"קשיחות".

כוכב אחר אתו ניהלה מונרו רומן היה מרלון ברנדו. "עבדתי עם מאות שחקנים ושחקניות", אמר לי סטרסברג, "והיו רק שניים שניצבו הרבה מעל כולם. הראשון היה ברנדו, והשנייה – מרילין מונרו". שני כוכביו של סטרסברג נפגשו בסטודיו למשחק בניו יורק. "ניהלנו רומן והמשכנו להתראות לסירוגין במשך שנים", כתב ברנדו בספרו "ברנדו: שירים שאמי לימדה אותי". ב-1962 התקשרה מונרו לברנדו והזמינה אותו לארוחת ערב. "היו לי תכניות, אבל הבטחתי להתקשר בשבוע שלאחר מכן. היא אמרה, בסדר. יומיים או שלושה לאחר מכן, היא נפטרה".

על פי השמועות, ניהלה מונרו רומנים גם עם האחים לבית קנדי: ג'ון ורוברט. הרומן עם הנשיא האמריקאי הוא כמובן המפורסם שברומנים שניהלה מונרו. השניים נפגשו ב-1962, פגישה שהובילה על פי הסופרת ברברה למינג לסדרה של מפגשי סוף שבוע בפאלם ספרינגס (עפ"י הביוגרפיה "מרילין מונרו"). שיאו הפומבי של הרומן היה כמובן אירוע גיוס הכספים למען קנדי, שבו הציגה מונרו ביצוע בלתי נשכח לשיר "יומולדת שמח". מאותו רגע, לא היה אפשר עוד לעצור את השמועות שהוסיפו לרדוף את השניים עד מותה של מונרו – ואחריו.