לכל אורך אפיזודת הדיכאון המג'ורי שלי (שנה וחודש, שהסתיימו לפני כחצי שנה), התלוויתי לבנזוג ולילד בכל פעם שיצאו מהבית, כי פחדתי להישאר לבד עם המחשבות, שלרוב התדרדרו למקומות שחורים ואובדניים.
עד 4 הילד במסגרת. אחר כך את אחראית בלעדית לבדר אותו, כי אבא בעבודה.מה תעשו? מה שיגרום לו להתעניין ולא לצווח. ג'ימבורי. גינת שעשועים. מה את תעשי בזמן הזה? תסתכלי עליו, תעודדי אותו, תחליפי לו חיתול.
הפכתי מילדה לאישה, מברווזונת מכוערת לברבורה משוגעת, בגיל 14, כאשר הכרתי את החבר הראשון שלי, ע'. הוא היה בן 16, מיוזע ומכוער להפליא, עם בעיית תסרוקת קשה במיוחד. אני הייתי ילדה טובת מראה ששנאה את עצמה.
את מרבית ההפסקות בבית הספר היסודי, בין כיתה א’ לכיתה ח’, ביליתי בשירותים. התביישתי מהמורות שריחמו עליי בכל עת שראו אותי יושבת בכיתה וקוראת, והיו מלשינות להוריי על הבעיה החברתית שלי בכל אסיפות ההורים.
כילדה בכיינית, שגדלה להיות אישה בכיינית, ואובחנה כבעלת דיכאון קליני בגיל 20, היה מצופה ממני שאבין ואכיל את הבכי של בני. נהפוך הוא. הבכי שלו היה מעצבן אותי ומקשה עליי, ממש כהוריי לפניי.
מיכל ניב, שהייתה בזמנו שדרית הרדיו האהובה עליי, עם "היפות והאמיצות" שהגישה בהומור קורע עם עינב גלילי - גם היא תלתה את עצמה, לאחר סיפור חיים מזעזע, שכלל אח שכנראה התאבד, ואב שהתאבד בעקבותיו.
אציין שלפני כל ניסיון התאבדות בכיתי ארוכות, כי התקשיתי לחשוב שאגרום טראומה נוראית לבני האהוב והמדהים, שעלול חלילה להאשים את עצמו באיזה אופן בבריחה הפחדנית והבזויה שלי מהחיים.
התקשיתי גם לחשוב על הכאב שירגיש בנזוגי האהוב, שטיפל בי במסירות לאורך כל התקופה הזאת, ולמעשה מאז שאני מכירה אותו.
ניחמתי את עצמי בכך שהבנזוג ימצא מייד בת זוג חלופית, טובה ממני, שתתפקד טוב יותר גם כאם לבני, גם בגרימת עונג לבעלי, שהוא כל כך ראוי לו, וגם בביצוע שלל עבודות הבית, שנכון לאז הוא ביצע את רובן בעצמו. שיתפתי אותו בתחושותיי כל הזמן, שהוא ראוי לטובה ממני. הוא לא התייחס אליי.
התחלתי לנסח מכתב התאבדות אבל קרסתי מבכי תוך כדי התהליך, גם בגלל הקושי הקורע להיפרד מהאהובים שלי, וגם בגלל היעדר היכולת שלי לבטא את עצמי, את תחושותיי, את כאביי.
בגלל שפחדתי מהמחשבות האובדניות, חששתי מאוד להיות לבד, והצטרפתי לבנזוג לכל פעילות.
ממש הכול. כולל הליכה למכולת. כולל בילויים בשבתות אצל חמותי למשך שעות, ושהייה ארוכה עם הבנזוג והבן בגני שעשועים, בבריכה ובים, כמעט מדי יום.
זאת בניגוד אליי של בדרך כלל, זאת של ה"דיכאון קל מתמשך" - אישה שנמנעת לחלוטין מבילויים משפחתיים רבי משתתפים, ומבילויים בגני שעשועים ובבריכה, בטח אם הם כוללים עוד ילד מלבד בני.
כשהייתי לבד, עם עצמי, בשעות המאוד בודדות שזה התאפשר לאורך השנה וחודש האלה, התחלתי בחקר ובניסיונות ליישום של כמה שיטות התאבדות במקביל -
השיטה המועדפת, כמובן, הייתה מנת יתר של סמים מענגים, אבל כאלה לא היו ברשותי....
אחרי מנת יתר של סמים, השיטה הנקייה והנעימה ביותר היא נטילת מנת יתר של כדורים שיש בבית - השיטה שבה השתמש סבי ז"ל בהצלחה מרשימה.
גיגלתי את כל הכדורים שהיו בבית
(כולל האוסף המרשים של הכדורים הפסיכיאטריים שאגרתי, והכדורים של בנזוגי שסובל משלל בעיות רפואיות) בשילוב עם מילות החיפוש "מנת יתר".
התברר, למרבה הצער, שכל הכדורים בבית, כולל אלה שהוזהרתי מפניהם, כמו ארקוקסיה ואטנט, אינם מסוכנים גם בנטילת מנת יתר.
בכל זאת בלעתי חבילה של ארקוקסיה, ולא קרה כלום.
כבר בגיל 14 ניסיתי להתאבד עם 19 כדורי רוקל, משכך כאבים שאמי השתמשה בו בקביעות.
לא עבד גם אז.
אולי בגלל ששטיפת הקיבה הורידה את האפקטיביות של הכדורים.... (-; אבל על זה אקשקש כבר בפרק אחר. חזרה לענייננו.
נאלצתי לפנות לשיטות התאבדות מלוכלכות יותר, שמקשות על בני המשפחה, שייאלצו לראות את הגופה שלי במצבים מחרידים.
האחת היא חיתוך הוורידים באמבטיה (ניסיתי. גם כאב מאוד, גם לא היה לי אומץ ללכת עם זה עד הסוף, וגם הייתי צריכה להסתיר את הצלקת ביד עד שהחלימה).
השנייה היא תלייה, השיטה שבה השתמשה בהצלחה אחייניתו של סבי. חשבתי להשתמש ב-TRX כחבל ולהיתלות מהמרפסת כלפי מטה, ואפילו ביצעתי את הקשר הדרוש, אבל המחשבה על כך שמישהו מהשכנים ימצא אותי ואז בנזוגי או בני יצטרכו לזהות אותי, או שהם בעצמם ימצאו אותי... המחשבה הייתה קשה מנשוא, וזנחתי אותה.
השלישית היא קפיצה מהמרפסת, שיטה שבה השתמשה אהובתי תרצה אתר (בעייתי כשמתגוררים בקומה ראשונה... ).
בקיצור, לא הייתה ברירה אלא להישאר בחיים. ומזל שכך…
חמוד... אני רוצה למות בפינה ישנה בבית קיץ כחול תחת גשם סגול רוצה לראות זכוכיות מתנפצות לראשי ולא לגעת... לחיות בתוכי, רוצה לרוץ מבפנים ולקפוא מבחוץ ולראות עננים נחנקים ועולם
מרת קו כעורה תלויה על התקרה מסביבה הכול לבן קעור שוקע לחור שחור שבור ערפילית שטחית ההוויה תמימות חלום ותהייה עוף מוזר בתוך פרוות פנימה שירת השונה המדהימה. מרת קו כעורה גלמודה
רואה את כולכם נעים מסביבי, ואותי נשארת בצד וזה בסדר. רואה את העולם זורם סביבי ואותי נשפכת לבד וזה בסדר. רואה את הקולות צועקים סביבי רואה אותי צוחקת במראה ונשארת בצד ונשפכת לבד ומאשרת הכול.
על פי נתוני משרד הבריאות, שיטת ההתאבדות הנפוצה ביותר הייתה תלייה או חנק, ולאחר מכן נשק לסוגיו, קפיצה מגובה, ולאחר מכן הרעלה ומינון יתר של תרופות, לפי סדר זה.
בקרב המנסים להתאבד, גבוה הרבה יותר שיעור הנוטלים מינון יתר של תרופות.
