סימנים לכך שגדלת עם דיכאון

היה לך קושי אדיר לייצר חברויות.

לא נהנית כילדה כי היית תמיד עצובה או שרויה בכאב גדול.
היו לך ספקות עצמיים תמידיים ודאגת לגבי כל דבר קטן.

היה לך קושי להשתלב עם אחרים.

בכית הרבה ונראית עצובה ביחס לילדים אחרים.
לא הייתה לך מוטיבציה לעשות כמעט שום דבר.

 

תמיד הרגשת מוצפת נפשית ולא נהנית בבית הספר, מתחביבים או מפעילויות לאחר בית הספר.

היו לך בעיות של כעס ושל תנודות קיצוניות במצב הרוח.
אכלת את עצמך כל טעות שעשית.

הטלת את הקיום שלך בספק, ולא הבנת מה המשמעות של הכול.

שום דבר לא היה מהנה.
היה קשה להתמקד/ להתרכז.

פחדת מהכול.

פגעת בעצמך ב"קטנה".
רצית לברוח כי הרגשת שיש ענן שחור שמכסה עלייך, שאת צריכה להימלט מפניו.

   

לא היה לך שום רצון להיות להיות עם ההורים או עם חברים.

מצאת נחמה בלהישאר לבד.
הרגשת כאילו את לא יכולה לעשות שום דבר כמו שצריך.